|
פרק ט
מת הבא אחרי פטירתו פרק ט מת הבא אחרי פטירתו מעשים רבים
יש על מתים שבאו לעולם הזה אחרי פטירתם. יש שבאו בחלום להודות או לעזור
או להדריך; יש שבאו בעת צרה קשה, ויש שבאו מלובשים בגוף ממש. ועל כגון
זה אומרת הגמרא: בשעת פטירתו של רבינו הקדוש, אמר: לבני אני צריך! נכנסו
בניו אצלו, אמר להם: "היזהרו בכבוד אמכם. נר יהא דלוק במקומו, שולחן
ערוך במקומו, ומיטה מוצעת במקומה". כלומר: אף אחד לא ישב במקומי הקבוע גם אחרי פטירתי. ומדוע ציווה אותם רבי בכך? מספרת הגמ' שבכל ערב שבת אחרי פטירתו היה מגיע רבי לביתו
בשעת הקידוש, והיה מקדש להם על היין. ערב שבת אחד נכנסה שכנה לבית רבי וקראה בקול גדול למשרתת
של הבית. השתיקה אותה המשרתת ואמרה לה: "ש,ש,ש, רבי נמצא פה איתנו." מאותו יום והלאה - אומרים חכמים - לא רצה רבי לבוא יותר
לביתו, כדי שלא להוציא לעז על צדיקים אחרים שלא באו אחרי מותם. שלא יאמרו
שהם היו צדיקים פחות מקרה זה
של רבי יהודה הוא מיוחד במינו, דוגמת אליהו הנביא. אך יש מעשים רבים
על מתים שבאו בחלום אחרי פטירתם. וכן מביאה הגמרא הלכה בשם ר' יהודה
ומעשה שהיה. אמר רב יהודה - מת שאין לו מנחמים הולכים עשרה בני אדם
ויושבים במקומו. מעשה באדם אחד שהיה גר בשכונתו של רב יהודה, ומת. ולא
היו לו קרובים ומנחמים. אסף רב יהודה עשרה בני אדם וישבו במקומו של הנפטר
במשך שבעת ימי האבלות. לאחר השבוע בא הנפטר לרב יהודה בחלומו ואמר לו:
"תנוח דעתך שהנחת את דעתי". ושוב מספרים
מעשה על אדם שחזר מעולם האמת. באחת מארצות אירופה גרה אישה ענייה, שבכל יום היתה יוצאת
לאסוף צדקות ומזה היתה מפרנסת את חייה הדלים. יום אחד מימי החורף הקרים
הלכה האישה כדרכה באחת הסימטאות, ופתאום ראתה מרתף אחד בלי חלונות וחצי
דלת שבורה מכוסה בסמרטוטים בלויים. נכנסה האישה פנימה וראתה אם וארבעת
ילדיה יושבים ורועדים מקור ורעבים ללחם. התפלאה האישה לראות, איך יש
עניים גדולים כאלה ואף אחד לא בא לעזרתם. יצאה החוצה והחלה לצעוק לעוברים
ושבים שיצילו חמש נפשות מישראל מסכנת מוות. באותו זמן עבר איש שמראהו
החיצוני הראה שהוא אדם חשוב ומכובד, מלובש יפה, משקפי זהב על עיניו ושעון
זהב תלוי בבגדו. כששמע הגביר את האישה מת הבא אחרי פטירתו
פרק ט שאל אותה: מה קרה? והיא סיפרה לו את המקרה של האמא והילדים.
אמר לה: אתן לך המחאה ותלכי לבנק ותבקשי מהמנהל את הכסף ותני אותו למשפחה.
הודתה לו האישה. לפני שהלכה לבנק, חזרה למרתף ואמרה לאם ולילדיה שהיא
מיד חוזרת עם כסף למחייתם. הלכה האישה לאותו בנק, ניגשה אל המנהל וביקשה את הכסף.
כשראה המנהל את ההמחאה נפל והתעלף. מיהרו האנשים שהיו במקום להזמין רופא
להשיב את רוחו. גם האישה נבהלה מאוד ולא ידעה מה לעשות, אך היא חיכתה
שתשוב רוחו. לאחר ששבה רוחו של המנהל ונרגע מעט, שאל אותה ואמר לה: מי
נתן לך המחאה זו, ומתי? סיפרה לו האישה את כל הסיפור. המשיך ושאל אותה:
כיצד נראה האיש הזה? כששמע על מראהו התעלף שוב. האנשים שהיו שם רצו לגרש את האישה, כי חשבו שהיא הגורמת
צרות למנהל. צעקה האישה ואמרה: איני זזה מכאן עד שתתנו לי את ההמחאה
בחזרה או את הכסף. השיבו את רוחו של המנהל, ופתאום החל המנהל לבכות.
שאלוהו: מה קרה? אמר להם: שבו ואספר לכם את העניין: אני רואה פה את חתימת
אבי ע"ה וכתיבתו המדויקת, וזה כבר עשר שנים מאז שהוא נפטר והיה
איש חסד גדול, ולפי הסימנים ששאלתי ממנה זה הוא בדיוק ועדיין מיטיב לבריות,
בא מעולם האמת כדי לעשות צדקה. באותו רגע שהמנהל מספר את סיפורו, נכנס לבנק ר' יוסף
חיים זוננפלד, אחד מתלמידי החכמים הגדולים שחי בדור הקודם, נתאספו סביבו
ושאלו אותו, הייתכן שבאים מעולם האמת לעשות צדקות? אמר להם שאפשר, וכן
כתוב בזוהר הקדוש כמה מעשיות נפלאות על אנשים שבאו מעולם האמת והיטיבו
עם הבריות. ומעשים אלו,
הם בנפטרים שבאו לצורך עניין מסוים. אך לפעמים יש נשמה שקלקלה משהו בעולם,
והיא באה בגלגול נוסף כדי לתקן את אשר קלקלה. ועל כך בפרק הבא.
|
