|
האם המתים יודעים מה קורה בעולם?
פרק יא פרק יא האם המתים יודעים מה קורה בעולם? כשנפטר ר'
חייא, השאיר ירושה לבניו, שדות רבים שבהם עבדו פועלים. עזבו בניו את
הישיבה שבה למדו, והחלו לטפל בשדות ולהשגיח על הפועלים. יום אחד,
כשיצאו הבנים לעבודה, רצו לשוחח ביניהם בדברי תורה, אולם לצערם שכחו
הם את לימודם ולא זכרו את מה שלמדו. היו מצטערים מאוד על כך. שאל אחד
מהם: האם אבינו שנפטר יודע על כך שאנו בצער כזה? ענה לו אחיו:
מהיכן הוא ידע, הרי הוא מת ואין הוא יודע כלום?! אמר לו הראשון:
והלא אמרו חכמים שהמת בקבר מרגיש כשהתולעת מכרסמת בו, כמו דקירת מחט
בבשר החי?! ענה אחיו:
אולי רק בצערם שלהם מרגישים ויודעים, אך בצער של אחרים ובמה שקורה בעולם
הזה אין הם יודעים. לא ידעו
האחים אם אביהם הנפטר יודע מה קורה בעולמנו וחיפשו בדברי חכמים הוכחות
לכך ומצאו את המעשה הבא: מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשנת בצורת.
כעסה אשתו על שנתן סכום גדול לעני בשנים קשות, שנות בצורת, והתחילה לקנטרו.
ראה כך החסיד, לא רצה לריב עם אשתו בראש השנה, ברח מביתו והלך לישון
במקום בו אין בני אדם, בבית הקברות. בעוד הוא שוכב בבית הקברות שמע פתאום
שתי רוחות משוחחות זו אמרה רוח אחת לחברתה: בואי נטייל בעולם ונשמע איזו פורענות תבוא על אנשים בשנה הבאה. אמרה לה השניה: איני יכולה ללכת, כי אני קבורה במחצלת
של קנים, לכי את ושמעי, וספרי לי אחר כך. הלכה הרוח לבדה ושמעה שכל אדם
הזורע בעונת המטר הראשונה, תבואתו תתקלקל מהברד. חזרה הרוח וסיפרה לחברתה
את אשר שמעה, ושמע זאת גם החסיד. חזר לביתו ולא סיפר לאשתו דבר. כשהגיעה עונת המטר הראשונה כל האנשים זרעו בשדותיהם
והחסיד חיכה עד לעונת המטר השניה וזרע. כל התבואה של האנשים התקלקלה
ושל החסיד עלתה יפה. מכר אותה ברווח גדול והעשיר. לשנה אחרת הלך שוב החסיד לבית הקברות בליל ראש השנה
ושמע את אותן שתי הרוחות משוחחות ומספרות זו לזו את שיקרה בעולם, מה
שנגזר בראש השנה. בפעם זו פרק יא
האם המתים יודעים מה קורה בעולם? שמע שכל הזורע בעונת המטר השניה, יקלקל היובש את תבואתו. הלך החסיד וזרע בעונת המטר הראשונה. כל האנשים זרעו
בעונת המטר השניה כדי שלא תתקלקל תבואתם כמו בשנה הקודמת. אך כמובן,
גם הפעם התבואה של כולם התקלקלה, ושלו היתה טובה. ראתה אשתו של אותו חסיד שבמשך שנתיים התבואה שהוא זורע
מצליחה ושל כל האנשים האחרים מתקלקלת. החלה להציק לו בדברים כדי שיגלה
לה מהיכן הוא יודע מה שיקרה. לא רצה החסיד לגלות לה. אך אחר שהרבתה להציק
ולהפציר בו, סיפר לה ששמע את שתי הרוחות מספרות זו לזו את שיקרה בעולם.
וסיפר לה שאחת היתה יוצאת לראות מה שקורה ומספרת לרוח שלא היתה יכולה
לצאת ולראות, כיוון שהיתה קבורה במחצלת פשוטה העשויה מקנים. יום אחד רבה אשתו של החסיד עם שכנתה, שהיתה האמא של
אותה נערה שהיתה קבורה במחצלת של קנים. תוך כדי הריב הטיחה בה אשת החסיד
ואמרה לה: לכי ותראי את בתך קבורה במחצלת של קנים. בשנה השלישית הלך אותו חסיד בליל ראש השנה ולן בבית
הקברות, ושמע רוח אחת אומרת לחברתה: בואי ונשוט בעולם ונראה מה יקרה
השנה. ענתה לה הרוח השניה ואמרה: אל תצאי לשוט בעולם כי דברים שדיברנו
בינינו נשמעו כבר בין האנשים החיים בעולם הזה. ועוד סיפרו
חכמים מעשה: אביו של שמואל, אחד מחכמי הגמרא היה אדם חשוב ביותר,
והיו מופקדים אצלו כספי יתומים, כיוון שהאמינו בו שלא ישלח בהם יד. כשמת
האבא לא היה שמואל לידו. אחרי שעברו ימי האבלות, באו יתומים לקחת את כספם, לא
ידע שמואל היכן מונחים כספי היתומים ולא היה יכול להחזיר להם את הכסף.
התמרמרו על כך היתומים וכינו את שמואל "בן שאוכל כספי יתומים". הלך שמואל לבית הקברות לבקש את אביו, ולשאול אותו היכן
הכסף מונח; בדרכו מצא את רוחות המתים. אמר: רוצה אני את "אבא". ענו לו: יש כאן הרבה
"אבא". רוצה אני את "אבא בר אבא"- אמר שמואל. גם כאלה יש כאן הרבה. רוצה אני את אבא בר אבא אביו של שמואל - אמר להם. אמרו לו: אם כן עלה לרקיע, אין הוא נמצא כאן במדריגות
הנמוכות. בינתיים בא אביו, ושמואל ראה שאביו בוכה וצוחק. שאל שמואל: אבא, למה אתה בוכה ושמח? אמר לו אביו: בוכה - על שאתה עתיד להגיע למעלה במהרה,
ושמח - שאתה חשוב בעולם העליון. שאל אותו שמואל: היכן כספי היתומים? האם המתים יודעים מה קורה בעולם?
פרק יא אמר לו, בבית הריחיים, מוטמנים בתוך האדמה. הכספים העליונים
והתחתונים שלנו והאמצעים של היתומים. שאלו שמואל: מדוע עשית כך? השיב לו אביו: שאם יגנבו את הכספים העליונים יגנבו משלנו,
ואם יתקלקלו הכספים מרטיבות האדמה יתקלקלו שלנו ולא של היתומים. הלך שמואל לבית הריחיים, מצא את כסף אביו וכסף היתומים.
לקח שמואל את כספי היתומים והחזירם להם. ממעשים אלו
שסיפרו חכמים וממעשים אחרים ידעו בני ר' חייא שהמתים יודעים מה שקורה
בעולם.
|