פרק ה                                                                                                             איך נראה העולם הבא?

פרק ה

איך נראה העולם הבא?

קשה לנו לדעת כיצד נראה העולם הבא כשם שקשה לנו להסביר לעיוור מלידה את ההבדל בין צבע אדום לכחול. אין לו ואין לנו מושג בדבר שלא ראינו וחשנו אותו מעודנו.

אך בכמה מקומות ספורים יש בדברי חז"ל סיפורים קצרים ובהם מוצפן מידע על העולם הבא. לרוב משתמשים חכמינו בדוגמאות שונות על כדי להמחיש את התחושה, אך ודאי הוא שכל דבריהם אינם אלא משל בלבד ועלינו לנסות להבין את כוונת דבריהם. ברור הוא שכשמסופר על "כיסא של זהב" או "שולחן של זהב" אין הכונה לשולחן או כיסא עשויים זהב, כי אין גוף שישב עליהם. שהרי בעולם הבא אין גוף לאדם. אלא הכוונה היא ל"הנאה רוחנית" שתהיה לאדם.

ומהו ההבדל בין "הנאה רוחנית" ל"הנאה גשמית"?

אפשר לנסות להסביר זאת במשל.

לו היה גר אדם במקום שליבו חפץ והאכילוהו את כל הדברים שאותם הוא אוהב
והשמיעו לו את השירים שמענגים את נפשו...בקיצור, יעשו כל מה שאפשר כדי לענג את גופו. ישב כך האדם על כורסתו מדושן עונג. כל אשר הוא חפץ יש לו.

עכשיו תארו לעצמכם שמודיעים לו שבנו היה במטוס שנפל והתרסק, וחייו נתונים בסכנה.

מה יקרה?

אותו אדם יקום ממקומו כנשוך נחש ויעשה כל מה שביכולתו כדי לברר את גורל
בנו, וינסה בכל כוחו לדאוג שבנו יקבל את הטיפול הרפואי שיוכל להצילו. לא יחזור
אותו אדם למנוחתו, עד שידע שעשה כל שביכולתו להציל את בנו.

בשעות קשות אלו ימאס האדם בשירים ובתענוגים ובכל המעדנים, והדאגה והצער ימלאו את ליבו.

מה קרה?

מה הדבר ששינה את תחושת העונג שלו? הרי האוכל השירים והתענוגות נמצאים לפניו! ידיעה בלבד שינתה את כל מצבו.

ללמדך שעונג הוא תוצאה של מצב רוחני ולא של תנאים חיצוניים. ועל זה אמר שלמה:"טוב פת חרבה ושלוה בה - מבית מלא זבחי ריב", עדיף לאכול לחם יבש בשלוה ובשמחה, מאשר לאכול בשר בכעס וריב. שום הנאה לא תהיה לאדם שיאכל מעדנים מתוך כעס, כי "הנאה" היא מצב רוחני.

אבל אמרו חכמים:

טובה שעה אחת של הנאה וקורת רוח בעולם הבא מכל ההנאות של העולם הזה. ומצד שני טובה שעה אחת של מצוות ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.

"הנאה" וקורת רוח זו שתהיה בעולם הבא מתוארת במדרש:

רבי חנינא בן דוסא ואשתו חיו חיי עוני קשים מאוד. פעם שאלה אותו אשתו: עד מתי


איך נראה העולם הבא?                                                                                                                    פרק ה

נצטער בחיים כאלה?

אמר לה ר' חנינא: מה את רוצה שנעשה?

אמרה לו: תתפלל להקב"ה ותבקש רחמים עלינו ויתן לך דבר מועט מכל הטוב השמור לצדיקים לעתיד לבוא.

התפלל ר' חנינא, פתאום ראה כמין כף יד שיורדת מן השמים ובתוכה רגל של שולחן מזהב. שמח ר' חנינא לקראת המתנה, לקח אותה ואמר לעצמו, עכשיו יש לנו חיים יותר קלים.

בלילה בחלומה, ראתה אשתו של ר' חנינא שכל הצדיקים שבגן עדן יושבים ואוכלים ליד שולחן של ארבע רגלים והיא ובעלה יושבים ליד שולחן של שלוש רגליים.

בבוקר סיפרה לו אשתו את החלום ושאלה אותו: נוח לך שכל הצדיקים אוכלים בשולחן של ארבע רגליים ואנחנו אוכלים בשלחן של שלוש רגליים?

אמרה לו: רבי, תתפלל שיקחו ממך את רגל הזהב.

התפלל ר' חנינא בן דוסא, יצאה כף מהשמים וקיבלה מר' חנינא את רגל הזהב.

אמרו חכמים - גדול הנס האחרון מן הראשון. למה? כי מה שאדם מקבל מן השמים לא לוקחים ממנו בחזרה, וכאן נטלו מר' חנינא את מה שקיבל.

      ועוד מעשה הביאו חכמים במדרש להראות ששכר בעולם הבא עדיף משכר בעולם הזה.

מעשה בתלמיד אחד של ר' שמעון בר יוחאי שיצא לחוץ לארץ וחזר עשיר.

ראו אותו שאר התלמידים וקינאו בו, וביקשו גם הם לצאת לחוץ לארץ. ידע זאת רבי שמעון והוציא אותם לבקעה אחת. התפלל רבי שמעון ואמר: בקעה, בקעה, התמלאי דינרי זהב. התחילה הבקעה להתמלאות דינרי זהב לפניהם. אמר להם רבי שמעון: "אם זהב אתם רוצים הרי הוא לפניכם, קחו לכם. אך דעו שכל מי שנוטל פה, חסר לו שם, בעולם הבא, שאין מתן שכרה של תורה אלא לעתיד לבוא".

וכל כך למה: כי טובה שעה אחת של קורת רוח ותענוג בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ואם כן כל קורת הרוח וההנאה שהתלמידים יכולים לקבל מאותו זהב אינו שווה להפסיד בגללו חלק מהעולם הבא.

ומעשה ברבי שמעון בן חלפתא, שהגיע ערב שבת ולא היה לו ממה להכין צורכי שבת. יצא מחוץ לעיר והתפלל להקב"ה. שמע הקב"ה את תפילתו ושלח לו אבן טובה מן השמים. מכר רבי שמעון את האבן לסוחר זהב ובכסף קנה צורכי שבת. כשראתה אשתו את כל המצרכים התפלאה ושאלה אותו: מהיכן כל זה? נעשית לסטים?

אמר לה רבי שמעון: פרנסה מהקב"ה.

לא הסתפקה אשתו בתשובה ושוב שאלה אותו: אם אין אתה אומר לי את האמת, איני טועמת כלום.

התחיל מספר לה שהתפלל להקב"ה ונתן לו מתנה מן השמים. אמרה לו אשתו:רבי, איני נוגעת במאכלים אלה עד שתבטיח לי שתבקש במוצאי שבת שיקחו ממך את המתנה. נדהם הרב מדבריה ושאלה: למה? הרי הקב"ה שמע את תפילתי לעזור לנו לחיות חיים יותר טובים! אמרה לו: האם אתה רוצה ששולחנך בעולם הבא יהיה חסר ושל אחרים יהיה מלא?

לא ידע רבי שמעון בן חלפתא מה לעשות, והלך להתייעץ אצל רבי יהודה הנשיא.

אמר לו רבי יהודה הנשיא: לך אמור לאשתך, שאם שולחנך לעתיד לבוא יהיה חסר, אני אמלאנו משלי.


פרק ה                                                                                                             איך נראה העולם הבא?

כששמעה אשתו של רבי שמעון את תשובת רבי יהודה הנשיא, אמרה לבעלה: הרי לכל אחד בעולם הבא יש עולם משלו ואין אדם רואה את חבירו, איך יוכל רבי יהודה
להשלים לך מחלקו את החסר לך?

שמע רבי שמעון את דברי אשתו והבין שאין מתן שכרה של תורה אלא לעתיד לבוא,
ומיד בצאת השבת ביקש מהקב"ה שיקח ממנו את המתנה שקיבל.

במעשים אלו הראו חז"ל שאת המדרגה האישית שאדם יכול להגיע אליה בעולם הזה ובעולם הבא אפשר להחליף בכסף וזהב. על האדם לשקול באחריות רבה במה הוא חפץ.

וכך כותב הרמב"ם:

הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מוות עמהם והטובה שאין עמה רעה. הוא שכתוב בתורה " למען ייטב לך והארכת ימים". "למען ייטב לך" - לעולם שכולו טוב, "והארכת ימים" - לעולם שכולו ארוך. וזהו העולם הבא.

ועוד כותב הרמב"ם:

העולם הבא אין בו גוף וגוויה, אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת.
הואיל ואין בו גוויות, אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני
אדם צריכים להם בעולם הזה. ולא יארע דבר מן הדברים שמארעים לגופות בעולם הזה כגון - ישיבה ועמידה, שינה ומיתה, עצב ושחוק וכדו'. מפני מה דיברו חכמים על שולחן כסף וזהב וסעודה שלעתיד לבוא?

הכל משל הוא לעונג הרוחני שבעולם הבא, שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.

וכדי שנבין יותר טוב את מהות העולם הבא, מספרת הגמרא:

מעשה ברבי יוסף, בנו של ר' יהושע בן לוי שחלה קשה מאוד, נפטר מן העולם עלה לעולם האמת וחזר לתחייה. כאשר חזר לבריאותו שאל אותו אביו: בני, מה ראית למעלה בשמים? איך נראה העולם הבא?

אמר לו: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה, האנשים הנראים חשובים כאן, בעולם הזה, נחשבים פחותים בעולם הבא, והאנשים הנראים פחותים בעולם הזה הם במדרגה גבוהה בעולם הבא.

אמר לו ר' יהושע: אין זה עולם הפוך, אלא מה שראית כך צריך להיות, זהו עולם
האמת. בעולם הזה - עולם השקר - נמדדים האנשים לפי מראיהם החיצוני, אך בעולם האמת נמדדים האנשים לפי מה שהם באמת.

הוסיף ר' יהושע ושאל את בנו: אנחנו, תלמידי החכמים, באיזו מדרגה אנו נמצאים שם בעולם האמת?

אמר לו: כמו שאנו נחשבים בעולם הזה כולנו חשובים בעולם הבא. ושמעתי שהיו אומרים: אשרי חלקו של הבא לכאן ותלמודו בידו (זוכר את מה שלמד), ועוד שמעתי שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם של הרוגי מלכות מרוב קדושתם.

כשהגיעה שעתו של רבי יהושע בן לוי ליפטר מן העולם, שלחו את מלאך המוות וציוו אותו שילך וימלא את בקשתו האחרונה של ר' יהושע. הלך מלאך המוות אצל ר' יהושע ואמר לו: הגיע זמנך ליפטר מן העולם, מה רצונך, רבי? כל אשר תבקש תקבל.

אמר לו ר' יהושע: תוליך אותי לגן עדן לראות את מקומי שם לפני שאמות.

הסכים מלאך המוות.


איך נראה העולם הבא?                                                                                                                    פרק ה

בדרך, אמר ר' יהושע למלאך המוות: תן לי את סכינך, שלא תפחיד אותי ולא תעשה לי שום דבר רע בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו והעלה אותו מעל לשערי גן עדן כדי שיראה את מקומו. באותו רגע שהגיעו לשם, קפץ ר' יהושע בן לוי ודילג מעל השער לעבר גן עדן וישב במקומו הראוי לו. כשהבחין בכך מלאך המוות, תפש בבגדו של ר' יהושע להוציאו משם. קפץ ר' יהושע ונשבע שאינו יוצא ממקומו.

הלך מלאך המוות לבית דין של מעלה ותבע את ר' יהושע בן לוי, שיצא מגן עדן ויפר את שבועתו. הביאו את דינו של ר' יהושע בן לוי לפני בית דין של מעלה. לבסוף פסקו שיחפשו בספר חייו של ר' יהושע. אם נשבע פעם אחת בחייו והפר את שבועתו או עשה התרת נדרים, יעשו לו גם הפעם התרת נדרים ושבועות בעולם העליון, ויוציאוהו מגן עדן. אך אם תמיד עמד בשבועתו ובדיבורו לא יפרו את שבועתו.

חיפשו בספר חייו ולבסוף קבעו בבית דין של מעלה, שר' יהושע יישאר חי בגן עדן, כי אי אפשר להפר את שבועתו. כל שבועה שנשבע ר' יהושע בחייו, קיים את דברו ולא ביקש להתירה, לכן גם את השבועה הזו לא יוכלו להתיר לו.

נשאר ר' יהושע בגן עדן וסכינו של מלאך המוות בידו. התחנן מלאך המוות לר' יהושע שיחזיר לו את הסכין, כי הוא צריך לעשות את תפקידו בעולם. לא הסכים ר' יהושע ליתנה לו בשום פנים. יצאה בת קול ואמרה: ר' יהושע בן לוי, החזר את הסכין למלאך המוות. מלאך זה עושה את מלאכתו לתועלת בני האדם שעל פני האדמה.

רק אז החזיר ר' יהושע בן לוי את הסכין למלאך המוות.

כשהחזיר ר' יהושע בן לוי את הסכין נשמע בגן עדן קול נוסף, קולו של אליהו הנביא: "פנו דרך לבן לוי, פנו דרך לבן לוי, כי הוא אדם חשוב". הסתובב ר' יהושע בגן עדן ופגש את ר' שמעון בר יוחאי יושב במקום שיש בו שלושה עשך כיסאות של זהב. הביט עליו רבי שמעון ושאלו: האתה הוא בן לוי שמכריזים עליך "פנו דרך לבן לוי"?

ענה לו ריב"ל: כן.

המשיך ר' שמעון ושאלו: האם נראתה הקשת בימיך?

כן - ענה ר' יהושע.

אם ככה - אמר לו ר' שמעון - אינך ראוי שיאמרו עליך "פנו דרך"!

אם היית צדיק גמור לא היתה הקשת נראית בימיך. הקשת היא סימן שיש עוונות לדור והיה ראוי העולם להיחרב, אלא שה' מרחם על ברואיו ולא מחריב אותו. כשיש צדיק גדול, הוא מכפר על הדור במקום הקשת. אם נראתה הקשת בימיך, איני מבין, מפני מה הכריז עליך אליהו הנביא "פנו דרך לבן לוי".

ובאמת אמרו חכמים שגם בימי חייו של רבי יהושע בן לוי לא הופיעה הקשת בענן. אלא, מרוב ענוותנותו, לא אמר זאת לרבי שמעון בר יוחאי.

וענוה זו אין אדם יכול לרכוש לעצמו בעולם הבא. ענוה שכזאת רוכש אדם לעצמו בעולם הזה, ועם מה שיש לו הוא מגיע לעולם הבא.

ור' יהושע בן לוי היה בעולם הזה טורח ועובד עם אנשים אחרים לעזור להם ובמיוחד עם החולים והזקנים שלא היה מי שיטפל בהם.

לא אמר ר' יהושע: "הרי אני חכם גדול ולא מכבודי לעסוק בפשוטי עם", אלא נהג בענוה אמיתית וטיפל בהם.

ויותר מכך, אומרת הגמרא, היה ר' יהושע בן לוי מטפל במצורעים חולים שהנוגע בהם עלול להידבק ממחלתם. מצורעים אלו היו מנודים מחברת בני אדם ולא היה מי שיטפל בהם

 

 

 

 

 


פרק ה                                                                                                             איך נראה העולם הבא?

במחלתם. באנשים אלו טיפל ר' יהושע בן לוי בענוה ובמסירות אין קץ. אדם שרכש לעצמו מידה כלשהי בעולם הזה, יש לו אותה גם בעולם הבא. וכך עולה גם מתוך המעשה שמספרת הגמרא על אונקלוס הגר שהעלה נשמות באוב. ועל כך בפרק הבא.

Text Box: "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הוולדו"
במה טוב שם משמן טוב? בשעה שאדם נולד אין הכל יודעים מי הוא, מה יהיה איתו, האם יהיה צדיק או לא. אולם משגדל ועשה מעשים טובים והשפיע טוב על כל סביבתו, כולם מכבדים אותו בחייו.   נפטר בשם טוב, באים ישראל ומטפלים בו ועושים עמו גמילות חסדים. ומכריזים שבחו ואומרים פלוני זה כמה צדקות עשה, כמה תורה למד, כמה מצוות עשה, לכן שכרו יהיה עם הצדיקים.
 

 

 

 

 

 

 

 

 


הבא>        <אחור