 |
החיים בבית החיים
"…בכל
הרקמה המופלאה של תקופות התעצמותנו בתקופת השעבוד
הממושך והמגוון קשה למצוא שפע כזה של שיאי
יצירה מרוכזים יחד
על שטח אדמה כה מצומצם, ובתחום זמן כה
מוגבל, כמו בפרק אחד
ומיוחד במינו זה שאנו נוהגים, לפי השיגרה
מקובלת, לכנות בשם
תקופת האר"י בצפת."
באלו המילים פותח נשיאה השלישי של מדינת ישראל, ר'
זלמן שזר, את חיבורו "צופיך צפת" שהודפס במיוחד ליום ה' בתשרי
ה'תש"ל, שבו הוענקה לו אזרחות הכבוד של העיר צפת.
זוהרה של התקופה ההיא אופפת את אדמת בית העלמין בצפת
עד עצם היום הזה. קסמו הפלאי של המקום מוסיף למשוך אליו רבים רבים מכל הזרמים
ביהדות, הממלאים את בית החיים המיוחד והקדוש הזה הרוחש חיים בכל ימות השנה לאורך
השנים.
במשך השנה, לפי הנתונים של המועצה הדתית, פוקדים את
בית העלמין העתיק בצפת כשלוש מאות אלף איש, הבאים ממגוון הציבור הישראלי.
בכל יום, בכל עת ובכל שעה, רואים את הפוקדים חרישית
את בית העלמין. בלילות ניתן לראות מרחוק את הנרות המנצנצים מבינות לקברים בגבנוני
ההר הנצפה כמעט מכל מקום בעיר. בערבי שבת וחג אתה יכול לראות אנשים אצים אל מקוה
האר"י שליד בית העלמין, וממהרים ממנו, לעיתים גם לפקוד את מקום מנוחתם של
קדושי עליון בבית החיים. בצוהרי כל יום שישי באים עשרות להתפלל לרפואה אצל קברו של
ר' לייב "בעל הייסורים", איש חברון שנלב"ע ט"ו במרחשוון
תקצ"ו ונטמן בצפון ההר.
מדי חודש בחודשו, בערבי ראש חודש, באים רבים לבית
העלמין, פוקדים את קברי הצדיקים ואחרי כן יורדים לציון רבי פינחס בן יאיר ועורכים
שם שבע הקפות ותיקון יום כיפור קטן. קברו מצוי בכניסה לבית העלמין החדש, בסמוך
לקבריהם הרעננים של ילדי אביבים וכ"ב תלמידי בית הספר התיכון התורני, שעלו
במעלות קדושים בהירצחם בידי מחבלים.
בתקופת ניסן
בתקופת ניסן, גובר זרם המבקרים בבית העלמין. יש
שבאים ביום השנה של מרים הנביאה, י' בניסן, לבית העלמין בצפת, שם עפ"י מסורת
האר"י טמונים כפליים כיוצאי מצרים. בערבי פסחים, י"ג בניסן, יום פטירת
מרן ר' יוסף קארו, עולים רבים לקברו ופוקדים גם את מערת האלשיך הקדוש שנלב"ע
באותו תאריך. כ"ג בניסן הוא גם יום פטירת המבי"ט, רבי משה מטראני. ל' בניסן
הוא יום פטירתם של רבי יעקב בירב ושל רבי חיים ויטאל. חודש אייר, רוחש עלייה לקברי
הצדיקים ולבית העלמין בצפת. ג' באייר הוא יום פטירתו של חוני המעגל. מבין הפוקדים
את קברו וקבר אשתו ליד חצור הגלילית, יש רבים שעולים גם לבית העלמין בצפת. ביום ד'
באייר, יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל, נוהרים המונים מתושבי צפת לטקס הממלכתי
בבית הקברות הצבאי במרומי בית העלמין העתיק. מכל רחבי הארץ עולים ביום זה לצפת
להשתתף גם בטקס המתקיים במורד בית העלמין הישן לזכר עולי הגרדום. רבים מבני משפחות
לוחמי האצ"ל ולח"י ממשיכים לבוא בימי הזיכרון לבית הקברות הצבאי בצפת,
המצוי, ע"פ גירסת מסורת אחת, בגבעת חנה ושבעת בניה שנהרגו על קידוש ה' בימי
המרד. בנוהג זה החל מר מנחם בגין ז"ל מפקד האצ"ל, מאז קום המדינה והתמיד
במנהגו זה גם בהיותו ראש ממשלה. י"ד באייר, פסח שני, הוא יום ההילולה של רבי
מאיר בעל הנס בטבריה, ורבים מהבאים לטבריה באים גם לצפת. יש הנשארים לחגוג את
ל"ג בעומר, י"ח באייר, במירון. בערב ל"ג בעומר עושים הקפות מיוחדות
סביב קברו של רבי פינחס בן יאיר, חמיו של הרשב"י. לאחר ימים ספורים, ל"ח
בעומר, כ"ג בחודש זה, מתכנס עם רב להתייחד עם זכרם הטהור של קדושי מעלות.
לאחר תיקון ליל שבועות, יורדים רבים לטבול במקווה האר"י לפני תפילת ותיקין.
גם בשאר ימות השנה מגיעים רבים ממרחקים לשם טבילה במי המעיין הצוננים. משם עולים
להשתטח גם על קברי הצדיקים שבבית העלמין בצפת. באסרו-חג שבועות, ז' בסיון, הוא יום
השנה של הבעל שם טוב, עולים לקברו של התנא רבי יהושע בן חנניה שהוא גם יום פטירתו.
את קברו של הנביא הושע בן בארי, (שהוא של רהי יהושע בן חנניה ע"פ האר"י)
פוקדים ביום י' בסיון.
בתקופת תמוז
את קברו של רבי משה קורדובירו הרמ"ק פוקדים ב-כ"ג
בתמוז, שאז פוקדים את הקברים הסמוכים של החבורה קדישתא.
ביום פטירת האר"י הקדוש, ה'
באב, עולים המונים לצפת לפקוד את קברי האר"י וגוריו.
בכל חודש אלול, בימי הסליחות
והרחמים, לא פוסק זרם העולים להשתטח על קברי הצדיקים בצפת וסביבתה. אלפי בני נוער,
תלמידי בית ספר מרחבי הארץ, עולים לצפת לסליחות. חלקם טובלים גם במקוה האר"י.
רובם מבקרים בבית העלמין, וכולם בהדרכת מדרשת צפת, מסיירים בין בתי הכנסת ושומעים
שיחות התעוררות מפי רבני צפת ומחנכיה. ביום כ"ה באלול עולים רבים למירון
לציון ר' אלעזר בן הרשב"י, ומגיעים גם לצפת.
בתקופת תשרי
בעשרת ימי תשובה הומה בית העלמין מבקרים. הרידב"ז
נלב"ע א' בתשרי. ביום פטירת רחל אמנו, י"א במרחשוון, עולים למקום קבורתה
בדרך בית לחם, אך גם עולים לפקוד את קברות בניה, אבותינו הצדיקים והקדושים בצפת.
כבר הזכרנו את יום השנה של רבי לייב "בעל הייסורים", ט"ו במרחשוון.
רבים פוקדים את קברו ביום זה. יום השנה של הרדב"ז, רבי דוד בן זמרה, הוא
כ"א במרחשוון.
י"ב בכסלו הוא יום פטירת רבי אברהם דוב מאווריטש, שחזה
את הרעש. י"ט בכסלו הוא יום עלייה לחסידי חב"ד. יום פטירת רבי חיים
מטצרנוביץ, בעל באר מים חיים, כ"ז בכסלו.
בתקופת טבת
יום פטירת בעל התניא, ז' בטבת, הוא יום עלייה ולימוד. יום
כ"ד
בטבת הוא יום השנה של כאלפיים נספי הרעש הגדול בתקצ"ז, שמקום קבורתם של כמה
מהרוגי הרעש התגלה בסקר האחרון של בית העלמין.
ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו שלא ידע איש את קבורתו עד
היום הזה, הוא יום מיוחד לחברי החברה קדישא בכל אתר ואתר. יום זה הוא גם יום עלייה
למירון של רבים וגדולים מקצות הארץ. רבים מהם באים לבית העלמין העתיק בצפת, שם יש
ליום הזה משמעות מיוחדת.
צפת בגימטריה "תקע"
וכך כותב ר' זלמן שזר בחיבורו, "צופיך צפת":
"...עיקר קסמו של המרכז הצפתי וסוד משיכתו המיוחדת היה
בחבר האנשים החיים, מקובלי עליון, שהתקבצו לשם מעברים וגילו דרך חדשה כיצד לעבוד
את ה' באמת, וכיצד לקרב בעבודה נאמנה זו את קץ הגאולה השלמה... וצופי צפת העמידו
עצמם על מצפה הרם ההוא וצפו, גם ציפו..." אם יורשה לנו להיאחז בדבריו
ולהתאימם לענייננו, נאמר: אף אנו כיום הזה צופים ומצפים. צופים באתר הקדוש הזה
שבעירנו. רואים איך הוא מהווה אבן שואבת והשראה לרבים כל כך וכואבים את העזובה
הנוראה המתמשכת במקום הנכסף הזה... ומצפים! מצפים שיתעוררו הגורמים האחראים והמוסמכים
לעשות למען שימורו של האתר הלאומי הייחודי והחשוב הזה. ועוד כותב ר' זלמן שזר:
"כששאלו את האר"י, לפי המסופר, מדוע בחר בצפת, השיב: "צפת"
בגימטריה "תקע". ואכן כל פרשת מעשיהם וכונותיהם של כל צופים והמצפים
בצפת לא היתה אלא פירוש מוחשי לצו הצוים של האומה: "תקע בשופר גדול
לחירותינו. וקול השופר היה חזק והיה בוקע לתוך כל מושגי הדת והמוסר שנתקדשו
בישראל." קול השופר, גדול, צלול וחזק, בוקע מקברי הצדיקים הטמונים בבית
העלמין עתיק היומין והמקדשים את עירנו, צפת. ומקול שופרו של האר"י נשמעת גם
שירתו של רבי שלמה אלקבץ והיא תפילתנו: "התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך
עמי... התעוררי, התעוררי כי בא אורך קומי עורי". קומו עורו, התנערו וקומו
לתפארת עיר הקודש צפת ולכבוד בית החיים, בית מועד לכל חי.