|
פרק יז
אלכסנדר ומדינת הנשים פרק יז אלכסנדר
ומדינת הנשים על
אפסות כוחו של מלך אחר, גם הוא אדיר בכוחו, סיפרו לנו חז"ל במעשה
הבא: עשרה דברים שאל אלכסנדר מוקדון את חכמי הנגב: מתי השמש רחוקה יותר: כשהיא ברקיע או במזרח ובמערב? ענו לו: כשהיא במזרח ובמערב, שהרי ברקיע אין אתה מסוגל
להביט בה. מה נברא תחילה: שמים או ארץ? ענו לו: שמים, שנאמר "בראשית ברא אלוקים את השמים
ואת הארץ". מה נברא תחילה: אור או חושך? לא ענו לו, כי לא רצו שייכנס איתם בשאלות על בריאת העולם. מי הוא חכם? הרואה את הנולד! מיהו גיבור? הכובש את יצרו! מי הנקרא עשיר? השמח בחלקו! תשובות אלה
היו כמובן הפך מחשבתו של אלכסנדר, שחשב שהוא הוא זה שכבש את העולם, הוא
החכם, הגיבור והעשיר. מה יעשה אדם ויחיה? ימית את עצמו. (יחיה מתוך עמל ועבודה, יחיה בענוה.) מה יעשה אדם וימות? יחיה את עצמו (יפנק את עצמו בתענוגים - יתגאה ויתפאר.) מה יעשה אדם ויתקבל על הבריות? ישנא את המלך והשלטון. היכן עדיף לגור: בים או ביבשה? ענו לו: ביבשה, שהרי כל הספנים לא מיושבת דעתם עד שמגיעים
ליבשה. מי חכם מכולכם? ענו לו: כולנו כאחד חכמים שהרי ענינו לך כולנו כאחד. גם תשובות
אלו היו כמובן נגד מה שהאמין בו אלכסנדר והצורה שבה הוא חי. ושאל שוב: מדוע אינכם מאמינים בדתנו היוונית שהרי אנו
מצליחים וכובשים את העולם? אמרו לו: זו אינה ראיה. הרבה אנשים עושים טעויות ושטויות.
השטן לפעמים מצליח. אמר להם: ביכולתי להרוג את כולכם. אמרו לו: בוודאי זה בכוחך, אבל לא נאה למלך לכזב ולשקר
אחרי שהבטחת לנו שלא תהרגנו. נהנה אלכסנדר
מתשובותיהם אם כי לא קיבל אותן בוודאות, כמו שמשתמע מהמשך המעשה. אמר להם: ברצוני לכבוש את אפריקה. אלכסנדר ומדינת הנשים
פרק יז אמרו לו: אי אפשר, זה מעבר להרי החושך. אמר להם: לא שאלתי אם כדאי. אני רוצה לכבוש, שאלתי אתכם
איך ללכת. אמרו לו: קח חמורים לובים שיודעים להלך בחושך, וקשור
להם חבלים וקשור כאן את קצותם כדי שתוכל לחזור. עשה אלכסנדר כפי שיעצוהו
והגיע לעיר שכולה נשים. רצה אלכסנדר לכבוש את העיר. שלחו לו הנשים: אנו
מציעות לך שלום, כי אם תנצח יאמרו "ניצח אלכסנדר נשים" וזה
לא כבוד גדול, ואם ננצח אותך זה בוודאי יהיה לך ביזיון. אם כן, בוא ונעשה
שלום. עמד אלכסנדר נבוך וראה שהנשים צודקות. הסכים לעשות איתן
שלום. אמר להן: תנו לי לחם לאכול. נתנו לו לחם מזהב, על שולחן זהב. אמר להם: יש מי שאוכל לחם מזהב? אמרו לו הנשים: אם רצית לאכול לחם רגיל, האם לא יכולת
לאכול אותו בארצך שבאת עד אלינו לכאן? יצא משם אלכסנדר בבושת פנים וכתב על שערי העיר: "אני,
אלכסנדר מוקדון הייתי שוטה עד שבאתי לעיר הנשים באפריקה ולמדתי חכמה
מהנשים". בדרך חזרה ישב אלכסנדר ליד מעיין מים, ורחץ בו דגים
מלוחים שהיו איתו צידה לדרך. כשטעם מהדגים הרחוצים, הריח בהם ריח גן
עדן. אמר: זהו בוודאי ממעיין גן עדן. הלך לאורך המעיין עד שהגיע לפתח גן עדן. השער היה סגור. צעק אלכסנדר - פיתחו לי - אני אלכסנדר!! ענו לו: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". אמר להם: גם אני מלך, אני חשוב - תנו לי משהו! נתנו לו... כדור עגול. חזר אלכסנדר למדינתו ונתן את הכדור לחכמיו שיבדקוהו. שקלו אותו במשקל והיה שוקל יותר מכל כספו וזהבו של אלכסנדר;
לא ידע מהו וחזר ושאל את חכמי ישראל, מהו אותו כדור שקיבל ששוקל יותר
מכל הכסף והזהב? אמרו לו: זהו גלגל עינו של אדם, שלעולם אינו שבע!! אמר להם: מניין לכם? לקחו את הכדור, שמו עליו... מעט אדמה ושקלו אותו במשקל,
לפתע פתאום התברר שמשקלו של הכדור הוא קל מאוד. רמז הוא לכך שכשאדם נפטר
ומכסים עיניו בעפר, לפתע פתאום אין ערך לכל רכושו אך כאשר הוא חי, לעולם
אינו שבע ובכך טיפשותו. הבין אלכסנדר שכל התשובות שנתנו לו חכמי ישראל היו נכונות
והבין את אפסות כוחו וגבורתו שאין בה תועלת.
|
