בית העלמין
בעיה"ק צפת"ו, בשנים קדמוניות
בית העלמין העתיק
- בימי קדם
מימי קדם היתה עיה"ק צפת מקום נכסף לעולי רגל,
שהשתוקקו להשתטח על קברי אבות בארץ הקודש. בהגיעם מהצפון דרך צידון או לאחר שעגנה
ספינתם בנמל עכו, באו בדרך כלל אל צפת תחילה. כאן, בעיר הסוד והקבלה היתה מצויה
מסורת בכתב ובעל פה של מקום קבורת צדיקים בבית העלמין בשיפולי ההר, בסביבתו ובשאר
מקומות בגליל.
ר' משה ירושלמי כותב בספר מסעותיו מלפני מאתיים
עשרים ושבע שנים:
"...ומי
שרוצה לעלות לארץ ישראל ומגיע לצידון או לעכו, עליו לנסוע לצפת תוב"ב, מצידון
דרך שלושה ימים ומעכו ארבעה ימים. ובצפת תוב"ב נמצא שמש ובידו ספר מהקדוש
והמקובל רבינו יצחק לוריא זלה"ה אשר קם וגילה כל קברי הקדושים וקברי התנאים
והאמוראים וכל הכפרים והעיירות... וציין אותם. והוסיף לכל תנא ואמורא את עניינו מה
ללמוד על קברו, תנא תנא ואמורא אמורא לפי מאמריו, ואת כל התפילות הנאמרות בבואך
לקבר ובלכתך ממנו. אבל מי שרוצה להוסיף בלימוד ובתחינות ובבקשות, הרשות בידו, וכל
המוסיף מוסיפים לו..."
"כל
זאת רשם רבי יצחק לוריא ז"ל בספר ומסר את הספר לשמשו, ושמו היה ר' יצחק
גוייאזו, והוא ממשפחת נזירים ובאר לו את כל הכפרים והעיירות ואת כל קברי הקדושים
ואת כל הדרכים וציווה לשמש לעשות כן לבנו ולבן בנו ועד סוף כל הדורות ועד ביאת
משיחנו. והנה ראיתי את הנס שזרע השמש לא פסק עד היום הזה. לפיכך, מי שרוצה לסבב
בארץ ישראל ולילך על כל קברי הקדושים, יעלה קודם לצפת אל השמש ויקח השמש הזה אתו
ואת הספר..."
גם לענייני שימור בית העלמין מתייחס ר' משה ירושלמי, כשהוא מספר על
מוכסנין הדורשים מכס "ומצווים להשגיח על הקברים ולנקותם ולהיטיב את הנרות...
ואם קבר או בנין נוטה לנפול או נשבר דבר, על השרים לתקן ולכונן".
תיאור קברי הצדיקים בצפת וסביבותיה אינו מתחיל רק בימים אלו: כבר לפני
כשמונה מאות שנה מתאר נוסע אלמוני, מתלמידי הרמב"ן (בסביבות 1200 למניינם),
את ביקורו בצפת תחת השלטון הממלוכי: "ברוך ה' אלוקי ישראל אשר זיכני והראני
את כל אלה, וגם הראה אותנו גליל העליון וגליל התחתון וקברי הצדיקים אשר שם. וזו
הדרך אשר הלכנו בה... ומשם הלכנו לעין זית שם צדיק אחד, לא ידענו שמו והוא : תחת
צפת. בצפת מערת ר' יהודה ב"ר עילאי ותלמידיו, ולא הלכנו שם, לפי שלא היו
מניחים ליכנס במערה". בשנת הר"א (1441 למניינם), כותב הנוסע ר' יצחק
אלפארא: "...ומשם עלינו לעיר צפת... וכל החכמים בוחרים ליקבר שם..."
בספר המסע של ר' משה בן ר' מרדכי באסולה שעלה לארץ ישראל והשתקע בצפת בשנת
רפ"ב (1523 למיינם) בימיו של הרמ"ק, מתוארת צפת בתקופה שלאחר כיבוש הארץ
ע"י הטורקים משלטון הממלוכים: "צפת הוא גליל העליון מארץ נפתלי, והכרך
חזק בראש ההר..." לאחר תיאור חיי הרוח, התעשייה והמסחר בעיר, הוא ממשיך:
"עתה אכתוב כל מקומות ציוני הצדיקים ונביאים, נשתטחתי והתפללתי על קברם. ברוך
ה' אשר זיכני לכך, כן יזכני לראות בבניין אריאל ובא לציון גואל, כן יעשה האל. יום
ג' כ"א מרחשון רפ"ב, נכנסתי בבית נבנה על קבורת הושע בן בארי, והוא בסוף
קברי ישראל מצפת. והמעלים צדקה הקראי אשר בדמשק בנה עליו בית נאה ומהודר ונר דולק
שם תמיד..." והוא ממשיך בתיאורים מפורטים של קברי הצדיקים מסביב. עדות חשובה
ביותר על קברי הצדיקים באזור הגליל ובמקומות אחרים בארץ נותן רבי חיים ויטאל, תלמידו
המובהק של האר"י הקדוש בספרו "שער הגילגולים" שם מוסר האר"י תיאור
מדויק על קברי הצדיקים, הוא מאשר ציון קברים שהיו ידועים בעבר. מתקן מסורות לא
מדויקות ומוסר על קברים אחרים שלא היו ידועים עד זמנו. ספר זה נחשב בימינו המוסמך
ביותר כיוון שנאמנותו של האר"י ז"ל ותלמידו רבי חיים ויטאל אינה מוטלת
בספק. הרמ"ק, ר' משה קורדובירו, נולד בשנת ה'רפ"ב (1522 למניינם) ונפטר
בן מ"ח, בשנת ה'ש"ל (1570 למניינם) (היא שנת בואו של האר"י לצפת).
הרמ"ק חיבר את ספר הקבלה "פרדס רימונים" בהיותו בן עשרים ושש, הוא
חיבר גם פירוש מקיף לזוהר, בשם "אור יקר" בעל ט"ז כרכים ואלפי
עמודים ועוד ספרים. ביניהם "ספר גירושין" שבו הוא מספר איך הוא וחבורתו,
שביניהם ר' חיים ויטאל מחבר "ספר החזיונות" ו"שער הגלגולים",
היו "מתגרשים" לשוטט ולהשתטח על קברות הצדיקים בהררי צפת וקברי
הרשב"י ותלמידיו במירון, שם רשם רזי תורתם משפתיהם המדובבות במקום מנוחתם
כבוד ערך גדול היה לבית העלמין העתיק של צפת בעיני יושבי הארץ והיהודים בארצות
הגולה. עדות לכך אנו מוצאים באיגרת שנקראת "חזות קשה", המופיעה בהקדמה
לפירוש האלשיך עה"ת, שנדפס בונציה בשנת ה'שנ"ג. זו איגרת שחיבר האלשיך הקדוש
על מנת לעורר את יושבי הגולה בקושטא , בונציה ובעוד מקומות לעזור ליושבי ארץ ישראל.
הקורא באיגרת זו לומד על מצוקותיה של צפת החל בשנים
ה'שמ"ח/שמ"ט-שנ"א , בשלהי תקופת הזוהר. באיגרת שמדגישה את חשיבותה
של צפת, -"כי בגלל צפת תוב"ב קיום כל ארץ ישראל לאיתיאל!" - מתאר
האלשיך, את עשרים וחמישה בתי הכנסיות, את שלושים ושתיים הישיבות. את התלמוד תורה שבו
מלמדים חמישה עשר מורים ואת ה"הסגר", היא הישיבה המרכזית לכל העוסקים
בתורה בשנת ה'תק"כ (1759 למניינם) פקדו שני רעשים את צפת.
ביום
ט' במרחשוון תבע הרעש מאה שישים וחמישה קרבנות וביום ו' בכסלו אותה שנה, נהרגו
באסון החוזר עוד שבעים נפש. ר' שמחה בן יהושע מזאלזיץ שעלה לצפת ארבע שנים לאחר
מכן עם ראשוני החסידים מתלמידי הבעש"ט, מתאר נמלצות את צפת, יושביה ומנהגיה.
הוא קובע ש"משנים קדמוניות היתה צפת עיר גדולה לאלוקים" ומיחד דברים על
בית העלמין: "ואחרי ככלות הבתים מיד בשיפולי ההר, מתחילים קברות אבותינו
הקדושים אשר בארץ המה...", הוא מרחיב לספר על קברי צדיקים בכל הסביבה.
"בעיר העומדת בהר והאויר בה זך ויפה ובריא לגוף". בשנת ה'תקס"ח
(1808 למניינם) עלה לצפת לאחר שהות בטבריה, ר' מנחם מנדל משקלוב, מתלמידי הגאון
מוילנא. בשנת ה'תק"ע - נשלחה לגולה איגרת מטעמם למנהיגי הקהילות..."
לבאר לפניהם איך "הארץ מבשרת, הארץ מתעוררת" ואף שבה "התורה
מתבררת, היראה מתגברת והנשמה משוחררת" היא "בזויה, שוממה, שכולה
וגלמודה". בתיאור מליצי ונוגע ללב של מצב היישוב בצפת, פונה האיגרת
"לעורר בשער בת רבים, והרם כשופר קולך לאוהבים, לפתוח ליבות
המתנדבים..." והאיגרת מסתיימת עם ציון "קברי הצדיקים... מערת הנביא הושע
בן בארי והתנא רפב"י (רבי פנחס בן יאיר) ועוד הרבה אלפים צדיקים השוכנים פה.
וסביבות העיר של קבר שר צבא ישראל בניהו בן יהוידע ויונתן בן עוזיאל והתנא ר'
יהודה בר אלעאי והתנא רשב"י ובנו ר' אליעזר והלל הזקן ושמאי ושארי צדיקים
קדושים". ר' דוד דבית הלל, בתיאור מסעותיו בא"י ובסוריה בשנת
ה'תקפ"ד מספר, ש"בדרך העולה ממי מגידו לצפת במדרוני ההרים סמוך לעיר
מערות רבות ובהן קברו יהודים קדומים. אפילו היום נוהגים היהודים לקבור את העשירים
במערות שחצבו לשם כך..." תיאורים רבים יש על סיור בקברי צדיקים מהמאה שעברה.
אחד מהם של רחמים יוסף חיים ואופלטקה "מסעי היר"ח באה"ק
תובב"א" י-ם תרל"ו, מספר:
"ביום ג' לביאתנו לעיה"ק הנזכרת הלכנו
להשתטח עמ"ק הצדיקים... והלכנו דרך הרים גבנונים עמוקים וגבוהים, ואחרי ו'
שעות באנו לצפת"ו. צפת תובב"א העיר בנויה בשיפוע ההר, עיר גדולה,
ורחובותיה לא רחבים הנם. תושביה, מרביתם מעדת האשכנזים חסידים, עולים לסכום ד'
אלפים נפשות, ובהם ת"ח, כן ירבו! מושבם בשוק העליון במסבי ההר בבניינים חדשים
אחוזת נחלתם... בו ביום הלכנו להשתטח עמ"ק הצדיקים זי"ע בבית הקברות
שבעמק. ושם מנוחת כבוד הרב האר"י ותלמידיו והרמ"ק, מרן הב"י
ומהר"ם אלשיך ור' פנחס בן יאיר וינוקא קדישא ומערת הושע בן בארי. והתפללנו שם
מנחה. למעלה ממנו קבורת האר"י אביו וישיבת רבנו האר"י ושאר קברים. ומקום
טבילתו של האר"י, יתפללו בו המערביים ושם בהמ"ד אשר קמים בו בכל לילה
בחצות ללמוד בס' הזוה"ק. וראש הח"ק הזאת הוא הרב נ"י..."
(מתוך "ביה"ע צפת בימי
קדם והיום" מאת ד'.יהודה)