פרק ה

ובו יבואר פטירתו ומסירת נפשו של האר"י הקדוש

הנה אכתוב לך סיבת פטירתו של האר"י ז"ל, ועד היכן הגיע מסירת נפשו של האר"י בשביל רבי חיים ויטאל זיע"א .פעם אחת דרש להם האר"י בשדה סוד גלות מצרים, והיה מפרש מאמר אחד של הזוהר הקדוש בפרשת פינחס המדבר שיש אילה אחת, לאחר שהיא נתעברה וכו', וכשתגיע זמן לידתה, הקב"ה מזמן לה נחש אחד וכו' .

אמר האר"י בכאן איני יכול לגלות סודות, מפני שיש סכנה גדולה בדבר, לכן אמר רבי שמעון בר יוחאי בפרשת בשלח בהאי מלה, לא תשאל ולא תנסה את ה', ובהאי מלה דייקא, להיות שגם הוא מפחד נפשו מן הסכנה, וגם משה רבנו עליו השלום פרח מזה המקום, כדכתיב "וינס משה מפניו " .

והחכם רבי חיים ויטאל הפציר בהאר"י הקדוש עד בוש לגלות לו זה הסוד, להיות שגזרו עליו שלא יעלים שום דבר ממה שישאל ממנו כמוההר"ח, והיה מוכרח לגלות לו וגילה לו הסוד, והוא כתוב אצלנו { ת"ל }.

לאחר שסיים מלומר הסוד הכה האר"י בידו על ראשו ואמר: "ברוך דיין האמת" .אמרו לו תלמידיו: "מאי האי אדוננו מורינו" .אמר להם האר"י: "עתה יצאה הגזירה שימות בני משה קודם שבעה ימים, בעבור שגליתי לכם הסוד " .

כיון שהגיע לעת ערב, ובאו מן השדה, הלך רבי חיים ויטאל עם האר"י הקדוש לביתו של האר"י הקדוש, ושם שאל לאשתו: " בננו משה היכן הוא? " אמרה אשתו: " זה ב' שעות שבא מבית הספר, ואמר לי שראשו כבד עליו, והשכבתיו במטה . מיד הלך האר"י הקדוש אל בנו הנער ורבי חיים ויטאל עמו, ושם ידו על ראשו, וראה שהיה שורף כמו אש. לא עברו ז' ימים, וימות הנער, כדבר איש האלוקים .לאחר ז' ימי אבילות שלח אחר התלמידים ואמר להם: " אל תראו שאמנע מכם מנהגי בעבור פטירתו של בני משה, אילו ימותו לי כל בניי וגם אני בעצמי, לא אניח ידי ולא אעזוב אתכם מללמוד אתכם כל רזי התורה כדי לתקן אתכם בשלמות, למען תאירו את כל העולם כולו בחכמתכם" . וישמחו התלמידים שמחה גדולה עד מאוד, כי חשבו כי כבר הם נזופים לפניו ונשקו לו ידיו ורגליו ואמרו: " יחי אדוננו המלך לעולם הוא ובניו בקרב כל ישראל" . ועוד יותר מזה הפלא ופלא עשה האר"י הקדוש, שאחרי הימים האלה, נזדמן ששאל רבי חיים ויטאל את האר"י הקדוש הבנת התוספתא של " תרין אורזילאין דאיילתא עבדו קמאי רעותה דניחא לי וכו' ושמע קלא דאמר אברהם יצחק הוו וכו' " , והוא מובא בזוהר, בפרשת מצורע דף נ"ה ע"ב .

אמר לו האר"י הקדוש: " בחייך רבי חיים שתניח אותי בכאן, שלא אפרשנה לך, ויונעם לך וגם לכל העולם, שסוד גדול בכאן, ואינם רוצים שאגלה אותו. ועוד אמר לו האר"י: "ראה רבי חיים, שאם אגלה אותה לך, סופו שתתחרט עליו חרטה גדולה, ואני מתרה בך. אבל אני מוכרח ומצווה שלא למנוע ממך כל מה שרצונך ישאלני, על כן אני מזהירך שתנחיני מלפרש לך זו התוספתא ". חזר רבי חיים ויטאל ואמר: " אני רוצה שתפרש לי אותה על כל פנים". אזי פירש לו האר"י התוספתא וגילה לו סודה, ואחר שגילה אותו אמר, שכבר יצאה הגזירה, שימות האר"י באותה שנה מחמת עונש שגליתי לך זה הסוד, ואתה בעצמך גרמת לך זה ההיזק שאם לא היית מפציר בי כל כך, לא הייתי מגלהו לך, ולא היו מענישים אותי מן השמים. וכבר רמזתי לך כמה פעמים, ואתה לא רצית ליתן לבך לדברי, ואכן אין אני חס עלי ולא על בני ביתי אלא עליכם אני מצטער, איך אניח אתכם בלא שלימות תיקוניכם.

ועתה אכתוב , מה שהגיד לי מורי ז"ל שבעה ימים קודם שנפטר לחיי העולם הבא . ודע , כי מן השעה הראשונה שדיבר עמי אמר לי, שאיזהר מאוד שלא אגלה עניינו של השגתו וידיעתו לבני אדם , לפי שהוא לא בא רק לתקן אותי בלבד, ואחר כך על ידי יתוקנו אחרים. והתרה בי שאם אגלה עניינו , שיימשך נזק גדול לו ולי ולכל העולם כולו . ונתגלגלו הדברים שמורי הר"ם אלשיך נר"ו { רבי משה האלשיך הקדוש} ידע הדברים , וגזר עלי שאגיד לו העניין , ומכח גזרתו הוכרחתי לגלות לו. ואז משם ואילך נתרבו הנכנסים בבית מורי האר"י הקדוש , ואני הייתי חושב שעשיתי מצוה גדולה לזכות כל אותם שהיו חוזרים בתשובה . ופעמים רבות היה מורי ז"ל מוכיח אותי על זה , שלא היה לו ללמוד עמי מרוב הנכנסים , והיה אומר לי: " הלא אתה גרמת כל זה שיכנסו כל אלו , ואני איש עניו , ואע"פ שנמשך לי נזק מענין זה , איני יכול לדחותם" . ובהמשך הימים רצה לשלח את כולם מעליו , ולא רצו לילך , והפצירו בו דברים של גוזמה, עד שא"ל: " אתם רוצים לגרום לי נזק שאחזור לבחינת עבור בעבורכם? " והם היו אנשים גדולים , והפצירו מאד , ולא יכול להם , ולא עברו כמשלוש חודשים , עד שיום אחד לקחני בסתר ואמר לי: " כבר ידעת כמה התריתי בך על הדבר הזה , וכמה נזק נמשך לך מזה, שאלמלא כך הייתי מעלה אותך למעלה מגלגל ערבות . והנה עתה דע לך , כי נמשך לי נזק גדול מגילויי סודות אלו להם , כי אינם עדיין בלתי מתוקנים לזה , ואני מוכרח להגיד לך כל אשר תשאל ממני כמו שאמרתי לך פעמים רבות , ובעבורך שומעים הם , ואינם כדאים עדיין לשומעם , ויש לי נזק גדול מזה. לכן שמע נא עצתי ואל תשאל לי בפניהם דבר , והניחה לי וייפרדו כולם מעלי , ותישאר אתה לבדך , ואעלה אותך למעלה מגלגל ערבות."

ולא שמעתי ולא רציתי לשמוע בקולו , באמור לו שלא יהיה נחשב לי עוון בזה לדחות כל תשובת האנשים ההם בעבור תועלתי. ואמר לי: " וכי אין אני יודע אם הוא עוון או לאו? " סוף דבר לא רציתי לעשות רצונו בזה . ובשומעו את תשובתי התחיל לבאר לי קצת ענייני נפשי כמו שאכתוב עתה בע"ה , וחשב בזה אולי אתפתה לדבריו , בשומעי מעלת נפשי , ואתרצה להועיל לי לבדי , ועם כל זה לא רציתי , ואז נתעכבנו יחד כל היום עד שקיעת החמה , ולא יכול לי .

ואמר לי האר"י הקדוש: " דע כי אין עוד זמן אלא היום הזה בלבד , ואם לא תודה לדברי , אין עוד תיקון אל הנזק הנמשך לי ולך וכל העולם כולו ע"י גילוי הסודות האלו להם, שעדיין אין רשות מלמעלה בדבר הזה " .ואני בעוונותי רציתי להיות חסיד שוטה , ואמרתי לו מה שיארע לכלם יארע לי , ואם הם לא ילמדו גם אני לא אלמוד , ולא יאמרו בשמים שבשביל תועלתי לא חששתי אל הצדיקים האלו הנכנסים ללמוד , ובפרט כי לא חשבתי ושיערתי בעצמי מה שהיה בעו"ה. ואחר שלושה ימים הוכה במגפה , יום ערב שבת פרשת מטות ומסעי , יום ראש חדש אב שנת השל"ב ליצירה , וביום שלישי ה' באב , נפטר לחיי עולם הבא וחל"ש { " וחיי למר שביק " }, זכרו לחיי עולם הבא .

{ הקדמה ל"ח למהרח"ו שער הגלגולים דף קמח , קמט , עמ א' ב' }

וזה הסוד עדיין לא זכינו אליו, והוא גנוז ביד רבי חיים ויטאל ואינו מגלה עד עת בוא דבריו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אזי נתעצבו התלמידים אל לבם ואמרו: " הלוואי לא היינו שואלים דבר" . אחר כך עשה האר"י הקדוש הסגר אחד לאלו העשרה חברים ותיקן חדרים להנשים והטף בפני עצמו באותה החצר של בית ההסגר עצמו. ולסוף ה' חודשים נפלה קטטה אחת בין הנשים בערב שבת, והנשים הגידו אותו לבעליהן ונמשך עד שגם החברים נתקוטטו , והאר"י הקדוש תמיד היה מזהיר אותם על האחווה ואהבה שיהיה ביניהם תמיד שלום, אהבה ואחווה .

גם הזהיר מורי ז"ל לי ולכל החברים שהיינו עמו בחברה ההיא , שקודם תפילת שחרית , נקבל עלינו מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך " , ויכווין לאהוב לכל אחד מישראל כנפשו , כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל ישראל , ותוכל לעלות ולעשות תיקון למעלה . ובפרט אהבת החברים שלנו , צריך כל אחד ואחד ממנו לכלול עצמו כאילו הוא אבר אחד מן החברים האלו . ולמאוד הזהירני מורי ז"ל בעניין זה , ואם איזה חבר ח"ו שעומד בצרה , או יש לו איזה חולה בביתו , או בבניו , ישתתף בצערו , ויתפלל עליו , וכן בכל דבריו ישתתף לכל חבריו עמו .

{ הקדמה ל"ח למהרח"ו שער הגלגולים דף קלד עמ' א' }

ובאותו היום עברו על דבריו בעוונות, ולעת ערב יצא עם החברים לקבל שבת וחזר לבית הכנסת מר וזעף וישב כל זמן התפילה באנינות. וכשראה אותו רבי חיים ויטאל באותו סגנון נבהל מאוד, כי לא היה כן מנהגו לעשות. לאחר שסיימו הקהל התפילה, הלך רבי חיים אליו ואמר לו: " רבינו, למה ראיתיך כל זמן התפילה הזאת באנינות ובמר נפש? " אמר לו האר"י: מפני שראיתי בקבלת שבת " סמאל " ואמר זה הפסוק " גם אתם גם מלככם תיספו ". מכאן נראה שכבר נחתם גזר דין, בעוונותינו הרבים, ולא נחתם אלא בעבור קטטה שנעשתה היום בין החברים. שכל זמן שהיה שלום ביניהם, לא היה לו בית כניסה לקטרג .וכך בעוונותינו הרבים, באותה שנה נתבקש בישיבה של מעלה מורינו ורבינו עטרת ראשינו וגם ה' חברים וחיי למר שביק ".

סיפר לי ה"ר יצחק הכהן ז"ל כי בעת פטירת מורי ז"ל, כשיצאתי מאצלו, אני חיים ויטאל , נכנס הוא אצלו , ויבכה לפניו ויאמר: "וכי זו היא התקוה שהיינו כולנו מתאווים בחייך ,לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם?" וישיבהו האר"י: " אלו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם , לא סילקוני מהעולם הזה קודם זמני". ועודנו מדבר עמו , שאל עלי ואמר: " היכן הלך חיים? וכי בשעה כזאת הלך מאצלי? " ויצטער מאוד , והבין מדבריו כי היה ברצונו למסור לו איזה דבר סתר , אז אמר לו: " מה נעשה מכאן ואילך? "ויאמר: " תאמר לחברים משמי , שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלימדתים , כי לא הבינו אותה כראוי , ויבואו ח"ו לידי כפירה ואיבוד נפש . ואמנם הרח"ו לבדו יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר. " ויאמר לו רבי יצחק הכהן: " וכי ח"ו אין עוד לנו תקוה? " ויאמר לו האר"י הקדוש: " אם תזכו אני אבוא לכם ואלמדכם. " ויאמר לו: " איך תבוא ותלמדנו אחר שאתה נפטר עתה מהעולם הזה? " ויאמר לו אין לך עסק בנסתרות , איך תהיה ביאתי לכם , אם בחלום אם בהקיץ , אם במראה. ותכף אמר לו: קום צא מהר , כי אתה כהן , והגיע זמני , כי אין פנאי להאריך בשום דבר." ויצא מהר , וטרם שיצא ממפתן הבית פתח פיו, ויצאה נשמתו בנשיקה זלה"ה .

{ הקדמה ל"ט למהרח"ו שער הגלגולים דף קעו עמ' א' }

הנה רבי חיים ויטאל היו כל העולם מעידין עליו שאין שני לו בכל העולם כולו, והיה לו גם כן השגה ברוח הקודש ומכיר בפרצוף ויודע לאדבקא רוחא ברוחא ולדבר עם איזה צדיק של עולם שירצה . שהיו כתובים אצלו שקיבל אותם מרבו האר"י הקדוש, אין להם מספר, ואין להם חקר, ולא היה יום שלא היה מחדש

בתורה .

וגם הוא אמר לי שלא אפחד מכלום , כי כל מה שארצה אשאל ממנו בקברו , והוא ישיב לי. וכן אירע לי כמה פעמים , ששאלתי על קברו כל מה שרציתי , והשיב לי כל שאלתי , זכר צדיק לברכה .

{הגהות שמואל ויטאל הקדמה מ' שער הגלגולים דף קעז ע' א'}

וכתב פירוש על הזוהר והתיקונים וספר היצירה, ועל כמה וכמה אגדות ומאמרים מדרשות של רז"ל, אבל הכל היה גנוז וטמון ומכוסה, ולא היה כח ביד שום אדם מארץ הצבי שיכול עמו שיגלה לו סתרי תורה. והיה אומר שאינו רשאי לגלות אלא למי שיתנהו עליו מן השמים וגם אמר בהשגה שיש חכם אחד בחוצה לארץ בארץ, אדום, שימלא מקומו. ואמר, אם יהיה זכות בדור, אזי יתגלה אליו אותו חכם ויבוא אצלו וילמוד לפניו וימסור לו כל חכמתו ויסמוך ידיו עליו ויעשה כמעיין המתגבר ותנוח עליו הרוח. ואם לא יהיה זכות בדור, אזי לא יזכה אותו חכם לבוא אצלו ויישאר אותו החכם בחושך מגשש כעיוור בצהרים, וכל העולם כולו יישאר חושך בעבורו. וקצת מן הספרים כמו שש מאות נירים{דפים} נתגלו לבני ארץ ישראל, ברוב חסדי השם, שאינו מקפח שכר כל בריה ואינו מונע הטוב להראוים אליו, שלאחר פטירת האר"י הקדוש לקח רבי חיים ויטאל כל הקונטרסים מיד כל החברים ולא הניח להם שום דבר מזו החכמה, ולא החזיר אותה להם באומרו, שלא נתן רשות לגלות עוד בעולם הזה האור הגדול, כי כבר נסתמו אותם מעיינות החכמה ושערי אורה, שהיו פתוחין בזמן האר"י הקדוש.

כך נשאר העולם ט"ו שנים בחושך, אחר פטירת האר"י הקדוש. ורבי חיים לקח בין כך ובין כך כל הקונטרסים, והיה מעתיק כל החידושים שלא שמע הוא, והיה מצרף אותם עם החידושים שלמד הוא וכתב בצידו זהו מן החברים. וסידר כל הדברים כל דבר ודבר על מקומו הראוי לו, כי בשעה שלמדו לפני הרב, לא למדו תמיד הדברים על הסדר. שלפעמים גילה להם סוד אחד של תפילין בתוך הדרוש של הגדלות או דרוש אחר בתוך הדרוש של מיין נוקבין וכהנה רבות. ועשה מהן חיבור אחד נאה, דבר דבור על אופניו, וחילק אותם לחלקים, והחלקים לשערים, והשערים לפרקים, וקרא אותם "עץ החיים", והנה הוא גנוז אצלו ט"ו שנה, לא שזפתהו עין רואה, עד שנתעורר גדול בישראל, אביר הרועים, כמוהר"ר יהושע בן נון. ואף כי היה לזה הרב כמעט כל חמדת ישראל, שהיה אב בית דין בצפת תובב"א, וראש לכל ראשי הישיבות דצפת, ועל פיו יבואו כל ההקדשות של כל הגולה, והוא היה המשביר והמספיק לכל חכמי צפת ולכל העניים ולכל האלמנות. ומלבד זה שהיה עשיר מופלג בממון, ואעפ"י כן היה משפיל את עצמו לפני רבי חיים ויטאל, וכתינוק ישק לו ידיו ורגליו, בוכה ומתחנן לפניו שיגלה לו רזי התורה, ונתן לו מתנות למאות, והיה לעומד ומשרת לפניו כעבד לפני רבו: מלבישו ומרחיצו ומנעילו ושופך מים על ידיו.

אחר כך נזדמן, שהלך רבי חיים ויטאל מירושלים למצרים, והלך גם כן רבי יהושע בן נון עמו, הכל כדי למצוא חן בעיניו ולפתותו בעניין מסירת זו החכמה. ועם כל זאת לא היה יכול לפתותו, להיות שאמר רבי חיים. שאין רשות נתונה מלמעלה עדיין, והיה רבי יהושע עומד על משמרתו ומצפה לרחמי שמים, עד שאחר כך נפל רבי חיים ויטאל למשכב, והיה מוטל על ערש דווי שנה תמימה, שלא היה יודע בין חיים למוות . אזי רבי יהושוע בן נון נתן חמישים זהובים לאחיו של מהרח"ו, ושמו היה רבי משה ויטאל ז"ל, על מנת שיביאו לו הספרים וכדי להחזיר לו הספרים אחר ג' ימים .

מיד הלך רבי משה ויטאל והשתדל לפתח בהיחבא והביא לו הספרים, אבל לא כולו. ואפשר שכך היה גזור למעלה, שלא יתגלה כולו, כי אם אותו החלק לבד. ותיכף שכר רבי יהושוע בן נון מאה סופרים, ונתן לכל אחד שישה נירים, והעתיקו הספרים בשלושה ימים, ותיכף החזיר הספרים למקומן. ותיכף באותה שעה חזר מהרח"ו לבריאותו, ולא היה יכול רבי יהושוע בן נון להשיג יותר מן אותם ספרים שלא העתיק. ומאותו יום והלאה נתפשטו הספרים בין יחידי סגולה בארץ ישראל בלבד ,ורבי מסעוד סגי נהור ז"ל ומורי סולמאן מערבי כבר הם סיימו אותם הספרים שלוש פעמים, והם בקיאים בהם כמו בא"ב, וכן הם בקיאים בכל הזוהר הקדוש ובתיקונים מאירים לפניהם כאור השמש, להיות ששני פעמים בשנה, חוק ולא יעבור, הולכים כל חכמי סגולה הבקיאים בחכמת האמת יותר מעשרים חכמים למירון, ששם קבור רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו והלל ושמאי ורבי יוחנן הסנדלר זיע"א, ועל כל אחד בנוי כמו מגדול גבוהה קומת איש, והתנא הוא קבור מבפנים, והמגדל מקיפו לכל צד.

שם פורסים אוהל אחד מן קברו של הרשב"י עד קברו של רבי אלעזר בנו, ויושבין שם עשרה ימים ועשרה לילות רצופים, ועוסקים בספר הזוהר. דהיינו חכם אחד מגיד, והאחרים מקשיבים לקולו. ויש להם שמש אחד, המכין להם מאכלם, וארבעה גויים חגורים כלי זיין, עומדים בכל לילה מבחוץ כדי לשמור אותם מן הגנבים, להיות שהקבר רחוק הוא מצפת שני פרסאות ורחוק מכפר מירון כמו תחום שבת, וזה הדבר הם עושים עשרה ימים קודם חג השבועות ועשרה ימים קודם ראש השנה תמיד . ואינם מפרשים אותו על דרך של רבי משה קורדיברו זיע"א מיום שנתגלה זאת החכמה של האר"י הקדוש, הגם כי הפירוש של הזוהר שחיבר מהר"ר קורדיברו הוא בצפת, וגם קיצור פירוש שעשה אחד מתלמידיו, אשר שמו כמהר"ר אברהם גלאנטי ז"ל, שחיבר "ספר קול בוכים", להיות שניכרים יתרון הסודות של האר"י ז"ל כיתרון אור השמש על אור הלבנה .והיה ניכר שעדיין לא הייתה מתגלה העת רצון מלמעלה בזמן הרמ"ק ז"ל כמו בזמן האר"י הקדוש, ולא ניתן רשות לפי מדרגתו יותר לגלות .

וכן מצאתי כתוב שגם מהר"ר יוסף גיקטליא ע"ה נתגלה עליו רוח הקודש מלמעלה, ובא אליו המגיד בכל יום וגילה לו סתרי תורה, והרי הוא כתב בעצמו ידוע מתוך דברי הפרדס שבכמה מקומות לא חש לקמחיה . וכן מהר"ר יוסף קארו ע"ה, שבכל פעם ופעם שהיה חוזר על המשניות בעל פה, נתגלה עליו המגיד והיו כמה בני אדם שומעים את קולו דרך הדלת ודרך החורים, שהיה אומר: "שלום עליך, רבי יוסף קארו. אני הוא המשנה שלמדתני. יצאתי לפניך לאלפך בינה. כמה מתפאר בך הקב"ה בישיבה של מעלה, ואומר: בני יוסף כך וכך הם מעשיו, כך וכך הם דרכיו, כך הוא שקידתו בלימודו. אשרי לו, ואשרי יולדתו, ואשרי היושבים בחבורתו. ואני המשנה ראיתי את מקומך שהכינו לך בגן העדן, כמה טובה גנוזה לך בגן העדן. כמה תפנוקין ועידונין הם מעותדין לך. חזק ואמץ ביראת ה'. ועתה באתי לגלות לך סוד פלוני בסתרי תורה .

וכל הדברים שגילה לו המגיד העלה אותם על ספר וקרא אותו "ספר המגיד", ואף על פי כן כלא חשיב דמי לפני חכמתו של האר"י הקדוש. והוא בעצמו ישב לפני האר"י הקדוש ללמוד ממנו סתרי תורה , והאר"י לא רצה ללמדו, ואמר לו שנשמתו אינה מסוגלת לקבל חכמה יותר אלא על פי הדרך של הרמ"ק, וסימן לדבר שבכל פעם שישב מרן רבי יוסף קארו זיע"א לפני האר"י הקדוש ללמוד, תיכף כשהתחיל לגלות לו סוד אחד, התחיל רבי יוסף קארו לישון ולהתנמנם, עד שהוא בעצמו ראה והכיר שאינו ראוי לכך ופסק מללמוד.

והעיד מהר"ר שלמה הגדול ז"ל שדיבר עם אלמנתו של רבי יוסף קארו, וסיפרה לו שרבי יוסף קארו היה לו בן נחמד ושידך אותו עם בתו של האר"י הקדוש והלך מהררי"ק עם בנו לסעודת אירוסין לבתו של האר"י. כיוון שחזר לביתו, אמר מהררי"ק לאשתו: " אשתי, מה אומר ומה אספר לך מהרזים וטעמי התורה והמצוות, כמה ידיעה הרווחתי עתה בזאת הסעודה מהפה הקדוש של האר"י הקדוש, אי אפשר לו לאדם בשר ודם להשיג בשכלו מה שיודע הוא , ואין כח ביד שום מלאך לידע מה שיודע הוא, אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים, שאפילו תנא אחד לא היה יכול לומר מה שאמר הוא ."

אבל אני מפחד מאוד עליו, בעוונות הדור הגרוע הזה, שאינם יכולים לסבול רוב קדושתו, שיוקח ויאבד מהם בקיצור ימים ושנים. וכך היה, בעוונותינו הרבים, שנפטר האר"י הקדוש בשנת של"ב לאלף הששי, בן ל"ח שנים, ועליו אני דורש המקרא הזה : - " רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצילו נחיה בגויים", דהיינו בשחיתותם של התלמידים, ועליו נאמר " נפלה עטרת ראשנו ", ראשי תיבות נע"ר, שמת בקצרות שנים בעו"ה .

והנה כבר שלח החכם מהר"ר יששכר בער ע"ה מקהילת קודש קרעמניץ פירוש אחד שכתב על מאמר ריש אדרת נשא, על מאמר תניא אמר רבי שמעון לחבריא, עד מתי ניתיב בקיומא דחד סמכא לראות אם יסכימו עמו, והשיבו לו, כבר הכרנו מכותלי פירוש מאמר הזוהר ריש אדרת נשא, שמעלת כבוד תורתו יצא בעקיביו ובגבול אשר הגביל כמהררמ"ק ז"ל ועל פי דרכו והקדמתו בנה מכ"ת { מעלת כבוד תורתו } את כל בניינו של פירוש המאמר. לכן ידע מכ"ת נאמנה, כי לא הסכימו חכמי צפת אשר טעמו ואכלו מעץ החיים הוא "ספר עץ החיים", הם הקדמות האר"י זיע"א על מילת עד מתי ניתיב בקיומא דחד סמכא , אזי יבין מכ"ת דעדין סמכין לא אסתמכו עם פירוש של מכ"ת .

וגם החכם השלם מהר"ר עמנואל בעל ספר "עשרת מאמרות" הזיל מכיסו אלף זהובים אדומים לאלמנת רבי משה קורדיברו בעד שהשאילה לו להעתיק ספר אור יקר שחיבר הרב מהררימ"ק פירוש על כל הזוהר מלבד הוצאות הסופרים והנייר. ומלבד האלף זהובים ששלח לאלמנה הרבנית, שלח עשרים זהובים אדומים לרבי יוסף קארו, ועשרים זהובים לרבי שלמה אלקבץ, ועשרה לרבי משה אלשיך למען ימליצו בעדו בהעתקתו נגד האלמנה. ואחר זה חיבר ספר "פלח הרימון" וכתב בהקדמות שלו, כי הפלא ה' חסדו ואמתו עם עמו ישראל, ושלח ליושבי ארץ הצבי מלאך, עיר וקדיש מן שמיא נחית, הוא הרב כמהר"ר יצחק אשכנזי ז"ל, אשר הופיע עליו הקב"ה את רוח קדשו. ואליהו הנביא נתגלה אליו כל זמן ועידן וגילה לו רזים שלא נתגלו מימות רשב"י ואילך, ואחר זה כתב שם, אילו לא זכינו שבא אלינו מורי כמהר"ר ישראל סרוק ז"ל בארצינו וגילה לנו קצת מאותם סודות הנעלמים שגילה האר"י הקדוש. לא זכינו לאור התורה מעולם, וגלוי וידוע לפני קב"ה ושכינתיה, כי כונתי לשם שמים, ליחד קב"ה עם שכינתיה, להראות גודל התועלת ומעלת החכמה הזאת להשרידים אשר ה' קורא אותם, למען יזכו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. ואם תאבו ושמעתם טוב "עץ החיים" תאכלו, ויתגלו לכם תעלומות חכמה, כמים לים מכסים, ונהרו אליו כל אותם החושקים בתורת אמת לשמוע דבר מה יעשה ישראל סבא, ומה גם חבלים נפלו לנו בנעימים, שכבר זכינו לרזים עליונים דעתיק יומין ורזין דעלמין דאתחריבו ורזין של סתרי סתרים, שהם לפני עולם האצילות, עולם הניקודים, עולם העקודים ועולם הברודים, סוד של י"ג תיקונים, סודות אריך אנפין, סודות דאבא ואמא, סודות דזעיר אנפין וסודות דנוקבא דז"א, סוד הנשמות וסוד הגלגול, וסוד הקטנות וסוד בעיבור והניקה והגדלות. סוד אדם הראשון וחטאו, סודות של הספירות וטעמי המצוות, וכהנה רזים וסתרי תורה אשר כל רואיהם ילכו עד למרחוק על קברו ויפלו כמה פעמים על הארץ וינשקו קברו של האר"י הקדוש וישבחו לחיי עלמא די שולטניא שולטן עלם ומלכותיה עד עולמי עד ולעתיד נאמר

" ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים ".

ברוך ה' לעולם אמן ואמן .

<אחור