ובו יתבארו עלייתו והתגלותו של האר"י בצפת
אחרי העשרים שנה של הפרישות
הגדול שעשה במצרים, נתגלה אליו אליהו הנביא, זכור לטוב, בציווי הקב"ה, ואמר
לו: כבר הגיעה העת סמוך לפטירתך, ואותה הפעם לא היו לו כי אם ל"ו שנה, ובן
ל"ח שנה היה בשנה שנתבקש בישיבה של מעלה, פה, קהילת קודש צפת, בעוונותינו
הרבים. ואמר לו: עתה עלה לארץ ישראל לעיר צפת תיבנה ותכונן, ושם תמצא חכם אחד ששמו
מהרר"ח קליפרי"ז { הוא רבי חיים ויטאל } אותו תמשוך תחתיך, סמוך ידך
עליו ומסור לו כל חכמתך, כי הוא ימלא את מקומך, וכל עצמותיך לא באת בעולם
הזה אלא לתקן נשמתו של רבי חיים ויטאל ,כי היא נשמה יקרה מאוד .
|
פעם אחת שאלתי למורי ז"ל
:איך היה אומר לי שנפשי היתה כ"כ מעולה כנזכר , והרי הקטן שבדורות הראשונים
, היה צדיק וחסיד , שאין אני מגיע לעקבו . ואמר לי: דע לך , כי אין גדולת הנפש
תלויה כפי מעשה האדם , רק כפי הזמן והדור ההוא . כי מעשה קטן מאוד בדור הזה שקול
בכמה מצוות גדולות שבדורות אחרים, כי בדורות האלו הקליפה גוברת מאוד מאוד לאין
קץ , מה שאין כן בדורות ראשונים . ואלו היית בדורות הראשונים , היו מעשי וחכמתי
נפלאים מכמה צדיקים הראשונים . כמו שאמרו חז"ל על נח תמים היה בדורותיו ,
ואילו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק , ולכן שלא אצטער על זה כלל , כי בלי ספק
יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים הראשונים מזמן תנאים ואמוראים . פעם אחרת
אמרתי לו , כי אין אני פתי להאמין בעצמי , שלא מצאת בכל הדור הזה ראוי ללמוד
חכמה זו אלא אני לבדי. וכי אין אני מכיר את עצמי ואת מעשי , כי יש גדולים
וצדיקים ובעלי מעשה יותר ממני בדור הזה? ומה לי אם תשבחני , ואני יודע בי שאיני
ראוי, והנה רבי יוסף קארו ז"ל, והרדב"ז ז"ל רבך , ומורי רבי משה אלשיך , והרב אברהם הלוי ,
והרי"ג , והררא"ז
ז"ל וכו' . אז אמר לי האר"י הקדוש: וכי מה קרוב היה לך עמי
מעולם , ומה הנאה יש לי ממך , ואדרבא אתה צעיר וקטן שבכולם , ולא היה לי לקרבך ,
אלא לאלו , שהם גדולי הדור , והיה לי בזה כבוד גדול , זה יורה כי לא בחרתי בך על
חינם אלא לגודל מעלתך על כולם. והנה אל תחשוב בלבך , כי מעלת בני אדם היא כפי
דעת הבריות , ואלו ידעת כמה מומין נסתרים יש בבני אדם , היית תמה , אלא שאיני
רוצה לגלות סתרי בני אדם. והווי יודע כי כבר בחנתי ושקלתי כולם בכף מאזנים , ולא
מצאתי כלי זך ונקי וראוי כמוך , ודי לך בזה , כי אין לי רשות לדבר בפירוש כל
הדברים, ועל זה נאמר כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב , ולכן חזק ויאמץ לבבך ,
ושמח בחלק נפשך ובמעלתה , ודי בזה . { הקדמה ל"ח למהרח"ו
שער הגלגולים דף קנ"ז עמ' א' ב' } |
ועל
ידך יזכה לחכמה ויצא ממנו אור גדול לכל ישראל ואני אבטיחך שאתגלה עליך בכל עת
שתצטרך לי, ואני מגלה לך רזים עליונים ותחתונים, וגם הקב"ה ישפיע עליך רוח
הקודש אלף ידות מה שלא תוכל לזכות פה על אדמה טמאה .
|
" ביום ראש חדש אדר שנת השל"א ליצירה א"ל , { אמר
לי } כי בהיותו במצרים , התחיל להשיג השגתו , ושם נאמר לו , שיבא לעיר צפת
תוב"ב , כי שם הייתי אני חיים דר שם , כדי שילמדני .ואמר לי כי לא בא לדור
בצפת תוב"ב , אלא בעבורי , ולא עוד אלא שאפילו עיקר ביאתו בגלגול הזה לא
היה אלא בעבורי להשלים אותי , ולא בא לצורך עצמו , כי לא היה צריך לבא .גם אמר
לי , שלא היה מוטל עליו ללמד לשום אדם , זולתי אני לבדי , ובהיות שאני אלמוד ,
לא יצטרך הוא להתקיים בעה"ז " . { הקדמה ל"ו למהרח"ו
שער הגלגולים דף קכה עמ' א' } |
כל
אלו הדברים גילה אותם הרב ע"ה השלום לרבי חיים ויטאל תלמידו , ומהר"ר
חיים גילה אותם בסוד להשרידים אשר ה' קורא, הם בני גילו, בני עלייה שבארץ ישראל.
והנה טרם ביאתו של האר"י לארץ הצבי טרח ויגע רבי חיים ויטאל טרחא גדולה עד
מאוד לעשות פירוש על כל הזוהר הקדוש, ואיזן וחיקר ותיקן משלים הרבה, ע"פ דרך
ההקדמות של מהר"ר משה קורדוברו ז"ל. וכאשר ראה הקב"ה את לבבו הנאמן
עם אלוקיו וחשקו הגדול אשר חשקה נפשו להבין סתרי התורה, מיד נגלה עליו ברוח הקודש
על איש אלוקי כמהר"רח ז"ל, שכבר הגיעה העת סמוך לעת השבת פיקדון רוחו אל
האלוקים אשר נתנה לו, וצווהו שיעלה ממצרים לארץ ישראל וימסור כל חכמתו לתלמיד חכם
אחד אשר שמו כמהר"ר חיים, כי הוא ימלא מקומו להחיות שארית בארץ.
מיד
הכין לדרך פעמיו, ובא לארץ הקדושה, הוא ואשתו ובניו וכל אשר לו, לקהילת קודש צפת,
יושב שם וממתין אימתי יבוא רבי חיים ויטאל אצלו ויבקש ממנו שיכניסהו בחדרי החכמה
הזאת, כי לא רצה האר"י לרדוף אחריו לקיים : - " אם תעירו ואם תעוררו
את האהבה עד שתחפץ " . וכדין היא חביבה עליו מה שאין כן להפך,
ומהרר"ח לא החשיב אותו שהוא צריך ללמוד ממנו. אדרבא הוא חשב שהוא חכם יותר
בחכמת הקבלה ממנו .
עד
שלאחר זמן הששה חודשים עלה בדעתו לילך אל האר"י הקדוש ז"ל ולתהות
בקנקנו, איך יפורש מאמר, אחד שכבר היה מפורש אצלו. ותכף כשבא, אמר האר"י
ז"ל איש הלזה לא בא כי אם לתהות בקנקני. כיוון ששאל אותו מהרר"ח המאמר
הזה, התחיל האר"י ז"ל לומר בתוכו סודות נפלאים שרמז הרשב"י בתוכו,
אשר לא שמעה אוזן אדם מעולם. כיוון ששמע רבי חיים ויטאל אותם הרמזים העליונים,
כמעט יצאה נפשו בדברו אתו .ואחר כך שאל אותו מאמר אחד, והאר"י הקדוש פתח לו
פתחים של אורה עד שדמה עצמו רבי חיים ויטאל כשועל לפני האר"י הקדוש וכלא
חשיבי דמי , ואחר כך שאל אותו מאמר שלישי, השיב האר"י ז"ל: עד כאן תחום
שבת, ותו לא אינך ראוי לגלות לך יותר מזה.
מיד יצא מלפניו בפחי נפש ונכנס לביתו ופשט
את בגדיו ולבש שק והשליך את עצמו בתוך האפר וצעק ובכה בכיה גדולה עד מאוד, ובקש
רחמים מלפני הקב"ה שיתנהו לחן ולחסד בעיני האר"י ז"ל, שימסור לו
סתרי תורה, ולן בתענית ושק בתוך האפר.
ולמחר בא אל האר"י ז"ל ונפל על
פניו ונשק לו ידיו ורגליו והתחיל
לבכות לפניו ולהתחנן ואמר ליה: למען השם אלקי ישראל, נא אל תשיבני ריקם ואל
תעזבני ואל תרחיקני מעמך .אמר ליה האר"י ז"ל: האפר של אתמול שאפרת בה
מאתמול, היא הועילה לך, ועל מנת כן נתכוונתי אתמול שלא לגלות לך עוד. מכאן ואילך אל תפחד, כי אני מלמדך הכל
בעזרת ה'. וגילה לו מה שנאמר לו במצרים, ומאותו יום והלאה נער לא ימוש מתוך האוהל,
והיה האר"י הקדוש מוסר לו סתרי תורה שנה אחת תמימה, והיה כותב כל מה ששנה
מרבו.
אחר כך אמר רבי חיים ויטאל: "הייטב כזה בעיני ה' שיהיה
אור גדול כזה בעולם וחכמי הדור לא ידעו אותו "? אמר לו האר"י הקדוש: לא
טוב הדבר אשר אתה אומר. לא תגלה אותו לשום אדם, ויונעם לי ולך. ורבי חיים ויטאל לא
חש לדבריו, והלך וגילה הסודות לקצת חבריו, עד שנתחברו לו עשרה חברים קדושי עליון,
ורוב המאמרים שגילה להם היה על הזוהר ולא היה צריך לספר הזוהר ולא לשום ספר בעולם
אלא הכל בעל פה. ולפעמים הלך עם החברים לכפר מירון והיה מושיב אותם על המקום אשר
שם גילה להם רבי שמעון בר יוחאי זיע"א האדרא רבה, והיה אומר בכאן ישב רבי
אלעזר, ובכאן ישב רבי אבא, ובכאן ישב רבי יהודה. וכן כולם. והושיב כל אחד ואחד במקומו הראוי לו כפי
נשמתו . והוא עצמו, האר"י הקדוש, ישב במקום רבי שמעון בר יוחאי זיע"א
ורבי חיים ויטאל ישב במקום רבי אלעזר, ורבי יונתן במקום רבי אבא, ורבי גדליה במקום
רבי יהודה, ורבי יוסף מערבי במקום רבי יוסי, ורבי יצחק כהן אשכנזי במקום רבי יצחק,
וכן כולם . והיה אומר היום האירה נשמת תנא פלוני בנשמתך, והיה אומר שהיה רואה שהאש
מלהטת סביבות החברים, אלא שלא ניתן רשות לעיניכם לראות אלא לו לבדו. והיה משתטח על
קבר התנא והיה יודע לאדבקא רוחיה ברוחו, ומכווין ומייחד ומעלה נשמתו עם נשמת התנא
בסוד מיין נוקבין, עד שעשה ייחוד למעלה .ואחר כך הוריד הנשמה של התנא בתוך הגוף
והיה מדבר עמו ומגלה לו כל מה שלמד בישיבה של מעלה, כאשר ידבר איש אל רעהו. וגם
רבי חיים ויטאל, עליו השלום, היה בידו הכח הזה לעשות אפילו אחר פטירת האר"י
הקדוש אבל שאר החברים בחיי הרב היו מתייחדים ומדברים עמהם ממש, אבל לאחר שנפטר
האר"י הקדוש כל אחד מפחד את עצמו מפני שהוא דבר מסוכן מאוד לנשמה, כידוע
אצלנו. וכל אותם הייחודים הם כתובים אצלנו ת"ל {תהילות לאל } וזהו סוד
שאמרו חז"ל: אליהו הנביא מביא לידי תחיית המתים במדרש רבה של ש"ה
וזהו הסוד מפתח של תחיית המתים, שהוא נמסר ביד אליהו ז"ל והוא מסרו למ"ו
ק"ק האר"י הקדוש זלה"ה : .