|
פרק כא
נחמת אשה פרק כא נחמת
אישה נוהג היה ר' מאיר בכל שבת
ושבת ללמד את תלמידיו תורה לאחר תפילת מנחה בבית המדרש. שבת אחת בעודו
בבית המדרש מתו שני בניו בביתו. לא ידע ר' מאיר ממיתת בניו, גם אשתו,
ברוריה, לא שלחה לספר לו על המקרה העצוב שקרה. לא רצתה היא לצער אותו
בשבת. מה עשתה? הניחה את בניה על הרצפה ופרשה עליהם סדין. במוצאי שבת, לאחר תפילת ערבית, חזר ר' מאיר לביתו ושאל
את אשתו: היכן בני? אמרה לו: הלכו לבית המדרש. אמר לה: ציפיתי להם בבית המדרש, חיפשתי והתבוננתי ולא
ראיתי אותם. לא ענתה לו ברוריה, התאפקה ולא סיפרה לו דבר. נתנה לו כוס
של הבדלה והבדיל. לאחר שסיים שאל שוב את אשתו: היכן בני? ענתה לו: איני יודעת! אולי הלכו למקום מסוים וצריכים
לחזור עוד מעט. שב בינתיים לאכול סעודה רביעית. הביאה לפניו את הסעודה, נטל ר' מאיר את ידיו, אכל ובירך
ברכת המזון. לאחר שאכל אמרה לו אשתו: רבי, שאלה אחת לי אליך. אמר לה: שאלי שאלתך. אמרה לו: רבי, אתמול בא אלי אדם והפקיד אצלי פיקדון,
ועכשיו הוא בא ליטול אותו ממני, האחזיר לו את הפיקדון או לא? אמר לה: בתי, בוודאי, כל מי שיש אצלו פיקדון של אחרים,
חייב וצריך הוא להחזירו! אמרה לו: רבי, אם כן אחזיר לו את הפיקדון בשמחה. מה עשתה? תפסה בידו של ר' מאיר והעלתה אותו אל החדר
שבו שכבו הבנים שמתו. הלכה ברוריה ונטלה את הסדין מעליהם. ראה ר' מאיר
את שני בניו מונחים מתים. התחיל בוכה ואומר: בני בני, רבותי רבותי. בני - בדרך
ארץ, ורבותי - שהייתם מאירים את פני בתורתכם. באותה שעה אמרה ברוריה לר' מאיר: רבי, לא כך אמרת לי,
שאני צריכה להחזיר את הפיקדון לבעלים?! נשמותיהם של בנינו היו בידינו
פיקדון מאת ה'. שמע ר' מאיר, חשב על דבריה ולבסוף אמר: ה' נתן וה' לקח
יהי שם ה' מבורך. ועל זה נאמר - "אשת חיל מי ימצא".
|