רבי יוסי דמן יוקרת

זיע"א

אמורא ארצישראלי , חי בדור שלישי לאמוראים, נקרא על שם עירו דמן יוקרת – מהעיר יוקרת .

מקום קבורתו נמצא בדרך מצפת למירון נושק לכביש הראשי . האר"י הקדוש השתטח על קברו והודה שאכן זה מקום קבורתו.

וכך כותב תלמידו, רבי חיים ויטאל, בשער הגלגולים :

" בהגיעך בביר אלשיך תעמוד שם ופניך כלפי צפון , ואז תראה לצד שמאלך ציון אחד , ושם קבור רבי יוסי דמן יוקרת, בדרך שעולים בו לכפר קיומאה , והוא כן כמו שאומרים העולם " .

קברו של רבי יוסי היה ידוע עוד לפני בואו של האריז"ל לצפת , רבי משה קורדברו בספרו " ספר הגירושין "

כותב, שהוא ורבו בנסתר, רבי שלמה אלקבץ, ביקרו במקום, וזה לשונו – " נתגרשנו ביום ט"ו בשבט שנת הש"י מורי ואני לבדנו, והיו דברי תורה מאירים בנו . והדברים נאמרים מפי עצמם, והלכנו עד קברו של רבי יוסי דמן יוקרת …. והתעסקנו וכו' ואחרי שנשתטחנו על קברו חזרנו .

יומא חד הוו אגרי ליה אגירי בדברא, נגה להו ולא אייתי להו ריפתא. אמרו ליה לבריה: כפינן! הוו יתבי תותי תאינתא, אמר: תאנה, תאנה! הוציאי פירותיך ויאכלו פועלי אבא. אפיקו ואכלו. אדהכי והכי אתא אבוה. אמר להו: לא תינקטו בדעתייכו, דהאי דנגהנא - אמצוה טרחנא, ועד השתא הוא דסגאי. אמרו ליה: רחמנא לישבעך כי היכי דאשבען ברך. - אמר להו: מהיכא? אמרו: הכי והכי הוה מעשה. אמר לו: בני, אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה -יאסף שלא בזמנו. {בבלי תענית }

תרגום: {בנו מה הוא }

יום אחד היו שכורים אצלו פועלים שכירים בשדהו , איחר הזמן ורבי יוסי לא הביא להם לאכול , אמרו השכירים לבנו של רבי יוסי , רעבים אנחנו . היו יושבים תחת עץ התאנה. אמר בנו של רבי יוסי - תאנה , תאנה, הוציאי פירותייך ויאכלו פועלי אבא .

הוציאה התאנה פירותיה והשכירים ישבו ואכלו , בין כך ובין כך הגיע רבי יוסי ואמר לשכיריו: אל תקפידו עלי שזה עתה חזרתי , משום שבמצוה טרחתי ולא יכולתי להגיע בזמן , אמרו לו שכיריו הקדוש ברוך הוא ישביע אותך כפי שהשביענו בנך .

אמר רבי יוסי לשכיריו: מהיכן היה לו לתת לכם לאכול? אמרו לו: כך וכך היה המעשה . אמר רבי יוסי לבנו: בני , אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה, ייאסף שלא בזמנו {אף אתה בני תיאסף שלא בזמנך. }

ברתיה מאי היא? הויא ליה ברתא בעלת יופי. יומא חד חזיא לההוא גברא דהוה כריא בהוצא וקא חזי לה. אמר לו: מאי האי? - אמר ליה: רבי, אם ללוקחה לא זכיתי, לראותה לא אזכה? - אמר לה: בתי, קא מצערת להו לברייתא - שובי לעפריך, ואל יכשלו ביך בני אדם.

תרגום: { בתו מה היא }

לרבי יוסי היתה בת בעלת יופי מיוחד . יום אחד ראה רבי יוסי אדם שהיה נוקב נקב בגדר הקוצים סביב ביתו, וכל זה כדי לראות את יופיה המיוחד של בתו . אמר רבי יוסי לאותו האיש: מה זה? אמר לו: רבי, אם ללוקחה לאישה לא זכיתי, לראות ביופיה לא אזכה? אמר רבי יוסי לבתו: בתי, ביופייך את מצערת את הבריות, שובי אל עפרך, ואל ייכשלו בך הבריות .

אגב סיפורים אלו, מספרת הגמרא גם על אתונו של רבי יוסי .

הויא ליה ההוא חמרא, כדהוו אגרי לה כל יומא, לאורתא הוו משדרי לה אגרה אגבה ואתיא לבי מרה. ואי טפו לה או בצרי לה - לא אתיא. יומא חד אינשו זוגא דסנדלי עלה, ולא אזלה עד דשקלונהו מינה, והדר אזלה.

תרגום:

אתון אחת היתה לו לרבי יוסי. כשהיו שוכרים אותה לעבודה בכל יום בשדה , בסוף אותו היום היו שולחים אותה חזרה לרבי יוסי, כאשר שכרה היומי על גבה . אם היו מוסיפים לה על שכרה או היו מורידים לה משכרה לא היתה חוזרת לבעליה . יום אחד, כאשר רצו לשלחה חזרה לרבי יוסי, שכחו על גבה זוג סנדלים ולא הלכה, עד שלקחו אותם ממנה, ורק אחר כך חזרה לבעליה .

זכותו תגן עלכם ועלנו, אמן .