בס"ד

רבי יהושע בן חנניה

זיע"א

רבי יהושע בן חנניה היה מגדולי התנאים בדור שני . היה תלמידו המובחר של רבי יוחנן בן זכאי, שקרא עליו " אשרי יולדתו " . ופירש רש"י: כשהיתה אמו מעוברת, היתה הולכת לעשרים וארבעה בתי מדרשות שבעירה, שיתפללו שיהיה העובר חכם, וזהו "אשרי יולדתו" , ואני ראיתי בירושלמי, יבמות: יונתן בן הרכינוס קרא עליו- "את מי יורה דעה?" זכור אני, שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית המדרש, בשביל שיתדבקו אוזניו בדברי תורה .

ציון מקום קבורתו נמצא בבית העלמין העתיק בצפת, בתוך מערה, ועליה בית עם כיפה .

וזה לשון רבי חיים ויטאל מהרח"ו :

במערב צפת ת"ו יש שם בית הקברות ליהודים, ובתוכו בית א' ובניין כיפה עגולה גבוה באמצע, ובצפון הבית ההוא נקב קטן מתוכו למערה א', ובאותו המערה אומרים העולם, כי שם קבור הושע בן בארי, ואינו כן. אמנם קבור שם ר' יהושע והוא תנא, וטעו העם וקראוהו הושע עכ"ל .{ שער הגלגולים }

ובאה"צ { אהבת ציון } כתב למטה מן המקוה של האר"י זצ"ל מערה של ר' יהושע בן חנניא אשרי יולדתו, והאר"י ז"ל העיד ברוח קודשו, שזה קבר ר' יהושע, ומקודם אמרו שזה הוא הושע הנביא, ועד היום העם קורין לקבר זה קבר נביא. ועל הבניין שיש שם כתב שאמרו, ששר אחד נכרי ברח ממיתה ונחבא שם, וכשניצל מצרתו בנה בניין זה ע"כ,. ועדיין הבית נאה, ובתוכה בצפון הנקב למערה כנז', ויכולים לכנוס ופתח הבית לדרום וכנגדו המערה סגורה , ושם כיפה קטנה, וביניהם יש בור ואין בו מים. ובאה"צ מזכיר שממחרת חג השבועות הולכים על קבר ר' יהושע הנז' ומתפללים שם, וגם עתה בכל שנה באיסרו חג של שבועות הולכים נשים וטף ושמחים ומדליקין שמן ומתפללים על כל טוב נצח כיר"א. {חיבת ירושלים }

טוב לומר שמועה או הלכה בשם הצדיק, מכיוון שכאשר אדם אומר שמועה מפיו, שפתותיו דובבות בקבר .

רש"י- דובבות – נעות, והנאה הוא לו שדומה כחי .

אמר רבי יהושע בן חנניה: מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה, תינוק ותינוקת.

אשה מאי היא : פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת, עשתה לי פולין. ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום, שנייה ולא שיירתי מהן כלום. ביום שלישי הקדיחתן במלח. כיוון שטעמתי - משכתי ידי מהן. אמרה לי : רבי, מפני מה אינך סועד? אמרתי לה: כבר סעדתי מבעוד יום. אמרה לי: היה לך למשוך ידיך מן הפת - אמרה לי: רבי, שמא לא הנחת פאה בראשונים, ולא כך אמרו חכמים: אין משיירין פאה באילפס, אבל משיירין פאה בקערה?.

תינוקת מאי היא : פעם אחת הייתי מהלך בדרך, והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת: רבי, לא שדה היא זו? אמרתי לה: לא, דרך כבושה היא. אמרה לי: ליסטים כמותך כבשוה. תינוק מאי היא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים. ואמרתי לו: באיזה דרך נלך לעיר? אמר לי: זו קצרה וארוכה, וזו ארוכה וקצרה. והלכתי בקצרה וארוכה. כיוון שהגעתי לעיר, מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין, חזרתי לאחורי. אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי קצרה? אמר לי: ולא אמרתי לך ארוכה? נשקתיו על ראשו, ואמרתי לו: אשריכם ישראל, שכולכם חכמים גדולים אתם, מגדולכם ועד קטנכם. { בבלי ערובין נ"ג ע"ב }

אמר ר' יהושע בן חנניה: כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואין שינה. משכימין אנו לתמיד של שחר, משם לבית הכנסת, משם למוספין, משם לאכילה ושתיה, ומשם לבית המדרש, משם לתמיד של בין הערבים, משם לשמחת בית השואבה .{ תוספות סוכה }

רבי יהושע בן חנניה היה לוי. רבן גמליאל היה נותן לו המעשר מפני תורתו . היה משורר בבית המקדש, ורבי יוחנן בן גודגודא חבירו היה שוער . רבי יהושע רצה לסייע לרבי יוחנן בהגפת הדלתות, ואמר לו רבי יוחנן: חזור, בני, שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים .

היה תלמיד רבי יוחנן בן זכאי , והיה אב בית דין בבית דינו של רבן גמליאל דיבנה הנשיא , היה חכם גדול במעשה מרכבה ובקי בכשפים וביטל הכישוף , ותפילתו גרמה שנולד רבי יהודה בן בתירא .

היה עני, ופרנסתו בדוחק . במסכת הוריות מסופר, שפעם אחת הפליג בספינה עם רבן גמליאל ותעו בים , כלה לרבן גמליאל המזון, ולרבי יהושע היה מזון שידע שיש כוכב אחד עולה לשבעים שנה ומטעה את הספנים. ותמה רבן גמליאל ואמר: אחר כל החכמה שיש בך אין לך עושר? עוד אמר לו רבן גמליאל : מכותלי ביתך נראה, שפחמי אתה . ורש"י פירש שם: מצד שהיה עוסק בתורה, לא היה מכבס לבושו וגופו .

משמת ר' יהושע- בטלה טובה מן העולם. ובכל מקום שתמצא ר' יהושע סתם, הוא ר' יהושע בן חנניה. {סוטה ט טו'}. והיה גדול בבית טריאנוס קיסר. פעם אחת אמרה לו בת הקיסר: תורה מפוארה בכלי מכוער , והביא לה משל מהיין שלא יתקיים בכלי כסף . { ראה מסכת נדרים נ' עמוד ב' }

מעשה במלך אחד שאמר לרבי יהושע בן חנניה: הלא כתוב בתורתכם, כי כל דרכיו משפט, והיאך הם דרכיו משפט ודרכיו צדיקים, והננו רואים בעינינו שהוא מזיק למי שאין לו חטא ואשם כמו קצת בני אדם, שהם נולדים במומים, כגון עור או פסח או חרש או אלם ואין להם עון? הלא זה עולה, ויאמר לו רבי יהושע: אמנם הטובים בהם הזיקם להרבות שכרם בעוה"ב והכופרים בהם ביצעו את רוע פעולתם כי יבחרו בדרך הרעה ולא בטובה ובכפרנות ולא באמונה, ע"כ יזיקם טרם הבראם. ואם רצונך, אני אבחין לך זה הדבר שאני אומר: תן לי אלף זהובים ושלח עמי שני אנשים נאמנים שתאמין בהם. ויתן לו המלך מה ששאל, ויצו ללכת עמו שני אנשים, והדינרין בידו עד שפגעו אדם אחד סומא מבטן אמו. ויאמר לו ר' יהושע: דע שצוה המלך להרגני, והנני נותן לך אלף דינרין אלו, הנמצאים בידי יהיו אצלך בפקדון. ואם אנצל מיד המלך, תחזירם לידי, ואם ח"ו אמות, יהיו לך במתנה. וישלח הסומא את ידו, ויקח הדינרין מיד ר' יהושע, והאנשים רואים, וילכו לדרכם. ויהי לתקופת הימים ויבא ר' יהושע אל האיש הסומא, ויאמר לו: בחסדך, תן לי הממון, שהפקדתי אצלך, כי הקב"ה הצילני מיד המלך, ואני אתן את שכרך בשביל טרחתך. ויענהו הסומא: לא היו דברים מעולם ולא הפקדת אצלי כלום, ואיני ראוי לפקדון. ויאמר לו ר' יהושע: אם כן, לך עמי לפני המלך, והוא ישפוט ביני ובינך. וילכו שניהם לפני המלך, ויטעון ר' יהושע טענתו, ויאמר לו המלך: הבא ראיה לדבריך. ויביא את שני האנשים הנאמנים, ויעידו על האיש הסומא שקבל אלף דינרין מיד ר' יהושע. ויען הסומא ויאמר: אדוני המלך, אין זה אמת, כי לא נתן לי כלום מעולם, וכלם דוברים שקרים עלי. ויחר אף המלך בסומא ויצו לתלותו. ויהי הם מוליכים אותו לתלותו והנה איש אחד בא אל הסומא, ויאמר באזניו: ראיתי את אשתך מספרת עם פלוני, והיא מצחקת עמו, ואמרה לו: המתן מעט, עד שימות פלוני בעל הסומא ואנשא לך לאשה, ונאכל האלף דינרין יחדיו, אני ואתה. וכשמוע הסומא את דבריו צעק בקול גדול לאמר: התירוני, התירוני, ואלך ואביא את הדינרין. ויתירוהו וילך ויביא הדינרין. ויאמר לו ר' יהושע בן חנניה. רשע, כל זאת עשית לי, כשאני נתתים לך בפני אדם כשרים, כל שכן מה היית עושה, אם הייתי נותן לך בלא עדים. בלי ספק כי בצדקו ביושר יצרך יוצרך סומא לדעתו רוע מעשיך. ויען המלך ויאמר לו לרבי יהושע: אמת ויציב, כי אלהיכם צדיק הוא, וצדק דינו, ואין בדרכיו עולה, אחד הוא ואין שני לו.

מעשה על קברו של רבי יהושע

האר"י הקדוש היה נוהג להתגרש עם תלמידיו ולהשתטח על קברי צדיקים. פעם אחת ישב האר"י הקדוש בשדה אצל רבי יהושע בן חנניה, סמוך לצפת, עם העשרה תלמידים המובחרים, והיה דורש ומגלה להן סתרי תורה. באמצע הדרוש פתח ואמר להם חברים :קול של כרוז אני שומע, שעומד ומכריז ברקיע למעלה, וקולו הולך בכל הרקיעים ואומר בזו הלשון: " בגזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא שיבא הרבה אין מספר בגבול צפת, ויאכל כל עשב, וכל פרי האדמה לא תישאר מחיה לכל יושביה בעבור עני אחד ושמו רבי יעקב אלטריץ, שיושב ומתרעם על הקב"ה והקב"ה, אינו יכול להתאפק עוד על כל שכיניו הרעים יושבי צפת שאינם משגיחים עליו. עד כאן לשון הכרוז. אמר האר"י הקדוש: בני, למען ה', מהרו ונקבוץ בינינו איזה מתנה טובה, ונשלח אותה לו, אולי ינחם ה' על הרעה, את כל אשר זכר לעשות לעמו .מיד קבצו ביניהם כמו ג'טליר, והאר"י שלח אותם על ידי אחד מתלמידיו, ושמו היה רבי יצחק הכהן. ורבי יצחק הכהן מיהר ללכת ונכנס בבית העני, ומצאו עדיין יושב ובוכה . אמר לו רבי יצחק הכהן: למה אתה בוכה? ענה העני: אני בוכה על רוע מזלי, שנשברה לי החבית של חרס, שנהגתי למלאות מים לכל השבוע. ועתה שנשברה, במה אקנה אחרת? ישבתי ובכיתי לפני השם, למה אהיה בזה הדוחק הגדול, וכי אני יותר רשע מכל העולם כולו? .כשמוע כן רבי יצחק הכהן אותן דברים של העני, היה מתמיה, איך צדקו דברי האר"י הקדוש והיה נותן לו המעות ואמר לו: אדוני חכם, למען השם, הזהר מכאן ואילך מלהתרעם על מידותיו של הקב"ה, שכך וכך היה המעשה .הודה לו אותו חכם העני שהיה יושב ובוכה ומתרעם על מידותיו של הקב"ה כביכול וקיבל עליו שלא לעשות עוד כדבר הזה. והיה מתפלל לפני השם, שימחול לו, ושינחם על הרעה אשר גזר .ורבי יצחק הכהן חזר לישיבת האר"י הקדוש ותלמידיו וסיפר להם המאורע, ותמהו כל החברים על גודל השגת רבם האר"י הקדוש. אמר להם האר"י הקדוש: כבר נתבטלה הגזירה { ת"ל }, וחזרו ללמוד, והיה כאשר ישבו ב' שעות, נשאו עיניהם וראו, הנה ארבה בא, חיל גדול, כבד מאוד, ונחרדו כל התלמידים .אמר להם האר"י הקדוש: אל תיראו, כבר בטלנו הגזירה ופייסנו העני, ומעתה אין דבר רע, שבח לאל. וכך היה, כולם שנשא הרוח לתוך הים הגדול ושם נטבעו, ואין אחד מהם הגיע לארץ . גם מאותו היום והלאה שמו יושבי צפת על אותו העני להשגיח על כל צרכיו. ובאמת, אותו העני הוא איש חסיד ובקי גדול בכל התורה ואני מכיר אותו.

זכותו תגן עלכם ועלנו אמן .