|
רבי נחום
איש גמזו זיע"א { טקסט להקראה }
"גם זו לטובה " הוא משפט שגור אצלנו משפט שמקפל בתוכו
אמונה מוחלטת בך, שכל מה שהשם מביא עלינו הוא לטובה . תורה זו הביאה לעולם
רבי נחום איש גמזו, וכשמו כן תורתו . רבי נחום איש גמזו היה תנא בדור שני
, לתנאים והיה רבו של רבי עקיבא כ"ב שנים . הגמרא במסכת תענית מספרת , שפעם שלחו בידי רבי נחום איש גמזו
דורון לבית הקיסר, ארגז
מלא אבנים טובות ומרגליות . בזמן לינתו באכסניה נכנסו גנבים, לקחו מהארגז
את האוצר, ובמקומו הניחו עפר . הגיש רבי נחום את הארגז מלא העפר למלך.
מיד, כאשר ראה המלך את העפר, כעס ואמר – משטים בי היהודים. ורצה מיד להוציאם
להורג . כאשר שמע זאת רבי נחום איש גמזו , אמר כדרכו " גם זו לטובה
" מיד בא אליהו הנביא ונתדמה כאחד משרי המלך , פנה אל המלך
ואמר – אולי עפר זה הוא מעפרו של אברהם אבינו , שכאשר הטילו אותו עפר נהפכו
חרבות האויב לקש ? היתה מדינה אחת שלא יכל המלך לכובשה בדקו באותו עפר
וכבשוה . לפי דעה שניה, נקרא רבי נחום בשם " איש גם זו " על
שם עירו גימזו בקרבת לוד . יש מזהים את רבי נחום עם נחמיה העמסוני – שברייתא ידועה מספרת
עליו שהיה דורש כל את"ים שבתורה , כיון שהגיע "ל- את ה' אלוקיך תירא " פירש { חדל מלדרוש בשיטה
זו, כי לא מצא דבר שיש ליירא ממנו מלבד ה' } אמרו לו תלמידיו: רבי, כל
אתים שדרשת - מה תהא עליהן ? אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני
מקבל שכר על הפרישה , עד שבא תלמידו רבי עקיבא ודרש : את ה' אלוקיך תירא
לרבות תלמידי חכמים . { סוף טקסט להקראה }
חומר נוסף רבי נחום
איש גם זו זיע"א תנא בדור שני לתנאים , היה רבו המובהק של רבי עקיבא . רבי עקיבא
שימשו במשך כ"ב שנה . היה עיבורו של לוט { ספר הדורות } ציון קברו נמצא בתוך העיר צפת עיה"ק, ברחוב הנקרא על שמו
{ רחוב גם זו }, בשכונה הדרומית. וכן כותב תלמיד האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל בסיפרו "שער
הגלגולים" – "משם תלך להלאה לצד דרום אחר סיום שכונות כל בתי
הישמעלים , יש מקום גדול מאוד , כולו מלא אבנים גבוהים , ושם גל אחד גבוה
מכולם , ושם היתה בית הכנסת קדוש קדמון אחד , ובמקום ההיכל קבור שם בנימין
הצדיק התנא . שם סמוך לו עמק אחד קטן , שם קבור רבי נחום איש גמזו . ודע
, מקום הגלים ההם היתה עיר אחת גדולה מאוד וקדושה " . עכ"ל בשנת תשנ"ח, בעידודו של
רבה הראשי לצפת עיה"ק , הרב שמואל אליהו שליט"א, זיכני הקב"ה על אף כל הקשיים לשפץ
מחדש את ציונו של התנא הקדוש, רבי נחום איש גם זו - זיע"א . מידי
שנה בשנה מארגנת המועצה הדתית בצפת את יום ההילולא בט"ו באב .
טוב לומר דבר שמועה או הלכה
בשם הצדיק, מכיוון שכאשר
אדם אומר שמועה מפיו, שפתותיו דובבות בקבר { מסכת בכורות }. רש"י - דובבות : נעות, והנאה הוא לו שדומה כחי .
תנו רבנן: בעל קרי , שנתנו עליו תשעה קבין מים - טהור; נחום
איש גםזו לחשה לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי, ובן
עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק.
אמרו עליו על נחום איש גם
זו, שהיה סומא משתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו, וכל גופו
מלא שחין, והיה מוטל בבית רעוע , ורגלי מטתו מונחין בספלין של מים כדי
שלא יעלו עליו נמלים. פעם אחת [היתה מטתו מונחת בבית רעוע]. ביקשו תלמידיו
לפנות מיטתו, ואחר כך לפנות את הכלים. אמר להם: בניי, פנו את הכלים, ואחר
כך פנו את מטתי. שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית - אין הבית נופל. פינו את
הכלים ואחר כך פנו את מטתו, ונפל הבית. אמרו לו תלמידיו: רבי! וכי מאחר
שצדיק גמור אתה, למה עלתה לך כך? - אמר להם: בניי, אני גרמתי לעצמי. שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי, והיה עמי משוי שלשה חמורים,
אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים. בא עני אחד ועמד לי בדרך,
ואמר לי: רבי פרנסני. - אמרתי לו: המתן עד שאפרוק מן החמור. לא הספקתי
לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו. הלכתי ונפלתי על פניו, ואמרתי: עיני שלא
חסו על עיניך - יסומו, ידיי שלא חסו על ידיך - יתגדמו, רגלי שלא חסו על
רגליך - יתקטעו. ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי: כל גופי יהא מלא שחין. אמרו
לו: אוי לנו שראינוך בכך! - אמר להם: אוי לי אם לא ראיתוני בכך.
ואמאי קרו ליה נחום איש גם
זו - דכל מילתא דהוה סלקא ליה אמר גם זו לטובה. זימנא חדא בעו לשדורי ישראל
דורון לבי קיסר, אמרו: מאן ייזיל? ייזיל נחום איש גם זו, דמלומד בניסין
הוא. שדרו בידיה מלא סיפטא דאבנים טובות ומרגליות. אזל, בת בההוא דירא.
בליליא קמו הנך דיוראי, ושקלינהו לסיפטיה ומלונהו עפרא. (למחר כי חזנהו
אמר: גם זו לטובה). כי מטא התם [שרינהו לסיפטא, חזנהו דמלו עפרא] בעא מלכא
למקטלינהו לכולהו. אמר: קא מחייכו בי יהודאי! [אמר: גם זו לטובה]. אתא
אליהו,אדמי ליה כחד מינייהו, אמר ליה: דלמא הא עפרא מעפרא דאברהם אבוהון
הוא, דכי הוה שדי עפרא - הוו סייפיה, גילי - הוו גירי, דכתיב +ישעיהו מ"א+
יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו. הויא חדא מדינתא דלא מצו למיכבשה, בדקו מיניה
וכבשוה, עיילו לביגנזיה, ומלוהו לסיפטיה אבנים טובות ומרגליות ושדרוהו
ביקרא רבה. כי אתו ביתו בההוא דיורא. אמרו ליה: מאי אייתית בהדך דעבדי
לך יקרא כולי האי? אמר להו: מאידשקלי מהכא אמטי להתם. סתרו לדירייהו ואמטינהו
לבי מלכא, אמרו ליה: האי עפרא דאייתי הכא - מדידן הוא, בדקוה ולא אשכחוה,
וקטלינהו להנך דיוראי. תרגום : ולמה
קראו לו נחום איש גם זו – כל דבר שהיה מזדמן לו היה אומר גם זו לטובה . פעם אחת רצו היהודים לשלוח מתנה לבית הקיסר
, אמרו: מי ילך ? ילך רבי נחום איש גם זו, שהוא מלומד בניסים . שלחו בידו
תיבה מלאה באבנים טובות ומרגליות . הלך, ובדרך לן בדירה אחת . בלילה קמו
אותם הדיירים שגרו במקום, לקחו את התיבה בסתר , הוציאו את כל האבנים והמרגליות
ומלאו את התיבה בעפר. למחרת בבוקר כאשר ראה זאת, אמר: גם זו לטובה . כאשר
הגיע אל בית הקיסר פתחו את התיבה וראו אותה מלאה בעפר , רגז הקיסר ואמר:
צוחקים בי היהודים?. ורצה להרוג את כולם . שמע זאת רבי נחום
ואמר: גם זו לטובה בא אליהו
הנביא ונדמה לקיסר כאחד מהם . אמר לו – אולי עפר זה הוא מעפר של אברהם
אבינו הוא, כאשר היה זורק את אותו עפר היה נעשה לחרבות . לקיסר היתה מדינה
אחת שלא יכל לכבוש אותה. בדקו באותו עפר, וכבשו אותה מדינה . מכיון
שראו כך, נכנסו אל בית האוצר
ומלאו את תיבתו של רבי נחום גם זו באבנים טובות ומרגליות ושלחו אותו חזרה
למקומו בכבוד גדול . כאשר חזר רבי נחום, הלך ללון באותו מקום . שאלו אותו
הדיירים: מה לקחת איתך לקיסר, שעשו לך את כל הכבוד הזה ? אמר להם רבי נחום:
מה שלקחתי מכאן, הבאתי לשם . שברו הדיירים את דירתם, והביאו את כל העפר
לקיסר . אמרו לו: העפר הזה שבא לכאן משלנו הוא . בדקו באותו עפר ולא מצאו,
והרגו את הדיירים ההם .
זכותו
תגן עלינו ועלכם , אמן .
|